קופת מעות ארץ הקודש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
 
==קורות הקופה==
לאחר שנפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק 1788 (ראש חודש [[אייר]] [[תקמ"ח]]) עברה הנהגת החסידים בטבריה לידי רבי אברהם מקאליסק. באותו זמן התפתחה מחלוקת אודות הדרכים היעילות והנכונות לאיסוף וחלוקת הכספים. במסגרת המחלוקת הסכימו הצדדים שכדאי ליצור שתי קופות שונות, אשר כל אחת תיאסף בנפרד ותיועד לקבוצה אחרת. הוחלט לחלק בין התרומות הנאספות מרוסיה ואוקראינה, ידוע היום בשם "כולל רייסין", לבין התרומות הנאספות מחבל ווהלין שנקראה אז פולין-הרוסית, ידוע היום בשם "[[כולל ווהלין]]". היוזמה להקמת כולל ווהלין ככולל בפני עצמו יצאה לפועל בשנת תקנ"ו (1796) בהסכמתם ועידודם של כמה ממנהיגי החסידות רבי [[מרדכי מנשכיז]], רבי [[יעקב יצחק מלובלין]] ("החוזה מלובלין"), [[המגיד מקוז'ניץ]] ו[[האוהב ישראל מאפטא]]. החסידים אשר התבססו באותה תקופה בטבריה והגליל קראו לקופות בהן נאספו הכספים בשם [[קופת רבי מאיר בעל הנס]]. כפי שהיה נהוג כבר קודם לכן בקהילות שונות לקרוא לקופות בהן אספו כספים לטובת יושבי ארץ ישראל בשם זה. ההתפלגות לקופה נוספת גררה אחריה גם בשנים שאחרי מחלוקות שונות והיו מגדולי ישראל שנקראו לפשר בין הצדדים, בין המפשרים נמנה גם ר' [[נחמן מברסלב]].
 
===מאסר רבי שניאור זלמן מלאדי===
בשנת [[תקנ"ח]] ([[1798]]) בזמן סערת [[ההתנגדות לחסידות|הרדיפות כנגד החסידים]] בליטא, ובתקופת [[מלחמות נפוליאון]], הלשין הירש בן דוד, אחד מה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לשלטונות הרוסיים שרבי שניאור זלמן קושר קשר עם המהפכה הצרפתית ושולח כספים לארץ ישראל ובכך מסייע לאימפריה העות'מאנית אשר היו יריבי רוסיה הקיסרית. כתוצאה מדיווח זה נלקח רבי שניאור זלמן לחקירה ומאסר [[סנקט פטרבורג|בפטרבורג]],. ב[[י"ט בכסלו]] [[תקנ"ט]] ([[16 בנובמבר]] 1798) החליט [[פאבל הראשון, קיסר רוסיה]] לשחרר את רבי שניאור זלמן בטענה שלא מצא "שום שחיתות או משהו אחר המפר את השלווה הכללית"{{הערה|[[יהושע מונדשיין]], כרם חב"ד, 4, א, עמ' 29–76. (תרגום תעודות מאורכיון התובע הכללי בפטרבורג הקשורות במאסרו של רבי שניאור זלמן מרוסית)}}.
 
===המחלוקת בין רבי אברהם מקליסק ורבי שניאור זלמן מלאדי===
בשנים [[1803]] ([[תקס"ג]]) [[1805]] ([[תקס"ה]])הייתה מחלוקת בין רבי אברהם מקאליסק ובין רבי שניאור זלמן מלאדי, הן לגבי שיטתו של רבי שניאור זלמן בספר התניא והן בקשר להנהגת החסידים וניהול קופת מעות ארץ הקודש{{הערה|אגרות בעל התניא, עמ' קה-קו }}, עד אשר הם נפרדו, ורבי אברהם מקאליסק הקים קופה חדשה בראשותם של רבי [[מרדכי מלעכוויטש]] ורבי [[אשר מקרלין]]{{הערה|אגרות בעל התניא, עמ' קפג-קפד }}, רבי מרדכי מלעכוויטש מינה שני גבאים כלליים ר' אהרן ור' ישראל מאוסטראוונא, שיעבדו תחת פיקוחו בדוגמת עבודתו של רבי יעקב מסמיליאן שעבד תחת פיקוחו של שניאור זלמן מלאדי.
 
כך בעקבות סכסוךהסכסוך הנ"ל שהשפיע גם על חסידי חב"ד בארץ ישראל ובעקבות כך עקרו את מקום מושבם יחד עם חסידי רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] ל[[צפת]], המשיך רבי שניאור זלמן מלאדי בסיוע של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לשלח כספים לחסידיו היושבים בצפת. מכאן והילך נקראה הקופה בשם [[כולל חב"ד]].
 
==ראו גם==