הבדלים בין גרסאות בדף "תל דן"

הוסרו 23 בתים ,  לפני 3 שנים
(ארמית)
{{הערה|1=‏[http://www.co-ground.com/common/teldan.html Tel Dan]‏}} קישור לאתר חשוד
-->.
היישוב על התל התקיים במשך כמה מאות שנים, עד שננטש לכאלף שנים. באמצע [[האלף ה-3 לפנה"ס]] לערך ([[תקופת הברונזה]]) קמה על התל עיר [[כנען|כנענית]] בשם ליש, ובשם זה היא נזכרת גם בספר שופטים. העיר נהנתה מסחר פורה עם אזור [[מסופוטמיה]] ועם ה[[צידון|צידונים]], והיא נזכרה ב[[כתבי המארות]] וכן בתעודות מהעיר [[מארי]] שמנו אותה כמקור ל[[בדיל]] לייצור [[ארד]]. על התל נמצאו פריטים של ה[[יוון המיקנית|תרבות המיקנית]] שמוצאה ב[[יוון]], ובין היתר התגלה בו קבר מיקני ובו שרידיהם של כארבעים בני אדם‏‏{{הערה|‏הממצאים מהקבר מוצגים, יחד עם ממצאים אחרים, ב[[מוזיאון בית אוסישקין]].‏}}. באמצע [[המאה ה-15 לפנה"ס]] נכבשה העיר בידי [[תחותמס השלישי]].
 
האתר הארכאולוגי נחקר על ידי [[אגף העתיקות והמוזיאונים]] בין השנים [[1966]] ו-[[1974]], ומאז, על ידי מכון גליק לארכאולוגיה מקראית ב[[היברו יוניון קולג']] בראשותו של [[אברהם בירן]].
 
בתל דן הוגדרו 16 שכבות מ[[תקופת הברזל]] וקודם לה, וכן שכבה מה[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה פרסית]]-[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|הלנסטיתהלניסטית]], שכבה [[התקופה הרומית בארץ ישראל|רומית]], ושכבה מוסלמית מאוחרת, כדלקמן:
* שכבה I - ברזל II ג', מיוחסת לחורבן הבבלי.
* שכבות II עד IIIב - ברזל II ב', העיר הברזלית העיקרית מתקופת הברזל באתר. סוף השכבה מיוחסת לחורבנה של העיר לאחר הכיבוש ה[[האימפריה האשורית|אשורי]] וגלות ישראל על ידי [[סרגון השני]] מלך אשור ([[המאה ה-8 לפנה"ס]]).
* שכבה IV - ברזל I ב' וברזל II א', העיר הישראלית.
* שכבות V ו-VI - ברזל I א', תקופת ההתנחלות.
* שכבות XIV עד XV, הברונזה הקדומה.
* שכבה XVI, ניאלית קרמי.
לאחר גלות ישראל בשנת 733 לפנה"ס, המשיך להתקיים ישוב בעיר, כתוצאה מחילופי האוכלוסיןאוכלוסין שעשו ה[[אשור|אשורים]]. בהמשך דעך היישוב, אך ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] המשיך ונהג ה[[פולחן]] במקום, באותו אתר בו נצבוניצבו שרידי המקדש שבנה ירבעם בן נבט. ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] ננטשה העיר והמרכז המיושב באזור עבר ל[[בניאס (אתר ארכאולוגי)|בניאס]].
 
===שרידים כנעניים===
השרידים החשובים מהעיר הכנענית כוללים את [[שער העיר]] הכנעני שבצידהשבצדה הדרום-מזרחי של העיר, ואת ה[[סוללה (הנדסה אזרחית)|סוללה]] שמקיפה את התל. הסוללה מתוארכת לתקופת הברונזה התיכונה 2 ב'-ג'(MBIIb-c) ובמרכזה גרעין אבן. בחלקוגרעין חלקו הדרומי של התל, הגרעין הינוהוא קיר אבנים שהשתמר לגובהבגובה 10.5 מטרים ולרוחבוברוחב 6.5 מטרים. בצידובצדו הצפוני והמזרחי, הגרעין עושה שימוש במבנים קדומים בתקופתמתקופת הברונזה התיכונה 2 א' (MBIIa), כאשר בחלק מן השטחים בהן נחשפהשנחשפו התגלו מעל הגרעין מספר נדבכי בוץ ששימשו להגבהת הסוללה וליצירת שיפוע של בין 38 ל-45 מעלות. בסיס הסוללה הוא 50 עד 60 מטרים, וגובהה משוחזר בכ-20 מטרים. מילוי האדמה הכיל אדמה מקומית ושכבות יישוב קדומות, ובחלקים מסוימים כוסה חלקה החיצוני באדמה גירנית למניעת סחיפה. חשוב לציין כי אין הסכמה במחקר אם תפקידה של הסוללה הגנתי או תעמולתי.
 
שער העיר הכנעני עשוי מ-47 נדבכים של לבני בוץ ומתוארך לאמצע [[המאה ה-18 לפנה"ס]]. גובהו שבעה מטרים, רוחבו 15.45 מטר ואורכו 13.5 מטר, והוא הוקם על גבי תלולית בגובה 10 מטרים. הוא כולל פתח בצורת [[קשת (מבנה)|קשת]] לבנים שהשתמרה בשלמותה, שני מגדלים משני צדדיו - האחד פונה אל העיר והאחר פונה אל צידה החיצוני - ושני תאים בכל אחד משני צדדיו (שער 4 מרחבים). המעבר דרך השער הוא באורך של 10 מטרים והוא מורכב ממדרגות העולות אליו משני הצדדים ובצד הפנימי חובר אל רחוב מהתקופה. שער העיר דן הוא שער העיר השלם הקדום ביותר שהתגלה בעולם‏‏, ונראה ששרד מאחר שמסיבהשנסתם מסיבה בלתי ידועה הוא נסתם, כוסה בעפר ושימש למעשה גרעין לסוללה שנבנתה עליו.
 
===אתר הפולחן===
המקדש בצידובצדו הצפוני של התל מזוהה עם המקדש המתואר במקרא שנבנה על ידי [[ירבעם בן נבט]] ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]]. תוכניתו הייתה דומה, ככל הנראה, לזו של [[בית המקדש הראשון]] ב[[ירושלים]], על־מנת שישמש תחליף ראוי ל[[עשרת שבטי ישראל]] שהתפצלו מממלכת יהודה. במקום נמצאו עצמות של חיות כשרות, ומספר חוקרים גורסים כי אלו הן עצמות של קורבנות שהועלו על ה[[מזבח]]. מזבח זה בנוי כפי שצווהשמצווה ב[[תורה]] - מאבני גוויל בעלות חורים לניקוז דם הקורבן. סמוך למזבח נמצאו מחתות וקערת [[נחושת]] - כלים פולחניים שהיו בשימוש גם בהיכל בית מקדש ב[[ירושלים]]. במת המקדש נבנתה גםאף היא בתקופת [[ירבעם בן נבט]], הורחבה אחר כך בתקופת [[אחאב]] ב{{ה|מאה ה-9 לפנה"ס}}, ונוספו לה מדרגות בתקופת [[ירבעם בן יהואש]] ב{{ה|מאה ה-8 לפנה"ס}}. ליד הבמה התגלה מבנה מוארך שככל הנראה שימש את הכוהנים אשר ניהלושניהלו את האתר. סמוך לאתר הפולחן נמצא "מצפור המוצב" הניצב במקום שבו שכן מוצב [[צה"ל]] עד ל[[מלחמת ששת הימים]], ומסביב נחפרו תעלות קשר.
 
במקום נמצאו שרידים מועטים שקדמו לימיו של ירבעם, אך לא ניתן היה לזהות מקדש קדום המזכיר את המרכז הפולחני עליו מסופר בסיפור [[פסל מיכה]] בספר שופטים{{הערה|לטייל עם התנךהתנ"ך, גליה דורון, כנרת בית הוצאה לאור, 2001, עמ' 13‏}}. האתר ככל הנראה המשיך לשמש כאתר פולחן עד לתקופה[[התקופה ההלינסטיתההלניסטית]] ע"פעל-פי כתובת דו לשונית יוונית-ארמית "לאל אשר בדן" שנמצאשנמצאה באתר.
 
===החומה והשער הישראלי===