הבדלים בין גרסאות בדף "תל דן"

נוספו 54 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
המקדש בצדו הצפוני של התל מזוהה עם המקדש המתואר במקרא שנבנה על ידי [[ירבעם בן נבט]] ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]]. תוכניתו הייתה דומה, ככל הנראה, לזו של [[בית המקדש הראשון]] ב[[ירושלים]], על־מנת שישמש תחליף ראוי ל[[עשרת שבטי ישראל]] שהתפצלו מממלכת יהודה. במקום נמצאו עצמות של חיות כשרות, ומספר חוקרים גורסים כי אלו הן עצמות של קורבנות שהועלו על ה[[מזבח]]. מזבח זה בנוי כפי שמצווה ב[[תורה]] - מאבני גוויל בעלות חורים לניקוז דם הקורבן. סמוך למזבח נמצאו מחתות וקערת [[נחושת]] - כלים פולחניים שהיו בשימוש גם בהיכל בית מקדש ב[[ירושלים]]. במת המקדש נבנתה אף היא בתקופת [[ירבעם בן נבט]], הורחבה אחר כך בתקופת [[אחאב]] ב{{ה|מאה ה-9 לפנה"ס}}, ונוספו לה מדרגות בתקופת [[ירבעם בן יהואש]] ב{{ה|מאה ה-8 לפנה"ס}}. ליד הבמה התגלה מבנה מוארך שככל הנראה שימש את הכוהנים שניהלו את האתר. סמוך לאתר הפולחן נמצא "מצפור המוצב" הניצב במקום שבו שכן מוצב [[צה"ל]] עד [[מלחמת ששת הימים]], ומסביב נחפרו תעלות קשר.
 
במקום נמצאו שרידים מועטים שקדמו לימיו של ירבעם, אך לא ניתן היה לזהות מקדש קדום המזכיר את המרכז הפולחני עליו מסופר בסיפור [[פסל מיכה]] בספר שופטים{{הערה|לטייל עם התנ"ך, גליה דורון, כנרת בית הוצאה לאור, 2001, עמ' 13‏}}. האתר ככל הנראה המשיך לשמש כאתר פולחן עד [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]] על-פי כתובת דו לשונית יוונית-ארמית "לאל אשר בדן" שנמצאה באתר.
 
===החומה והשער הישראלי===
חומת העיר המשוחזרת היא, ככל הנראה, מתקופתו של ירבעם. ליד שער העיר הישראלי, בדרומו של התל, ניתן להבחין בכך שהחומה הוקטנה, כנראה על ידיבידי המלך [[אחאב]] ([[המאה ה-9 לפנה"ס]]), שהפך את האזור מחוץ לחומה ל"חוצות" - שווקים. כאן התרכזו החיים הציבוריים של העיר, ואף ניתן לראות במקום ספסל עליו ישבו ה"זקנים" לשפוט את העם. השער גדול למדי וכולל חלק חיצוני, חלק אמצעי שבו ארבעה תאים, וחלק פנימי שמטפס על הסוללה המקיפה את העיר ומוביל לתוכה. במפתן החיצוני של השער נותרו אבני הסף, וכן השתמרו שקעים שנבנו לצירי הדלתות והאבנים שעצרו את דלתות השער. צמוד למגדל שממזרח לשער התגלו חמש מצבות [[בזלת]], שייתכן ושימשו כ"במת השער".
 
===כתובת תל דן===
{{ציטוט|תוכן="אני הרגתי את [[אחזיה (מלך יהודה)|אחזיהו]] בן [[יורם (מלך יהודה)|יהורם]] מלך [[בית דוד]] והרגתי את [[יורם (מלך ישראל)|יהורם]] מלך ישראל."}}
 
לכתובת נודעה חשיבות רבה במחקר, מאחר שהיא כתב היד הקדום ביותר שמזכיר את [[בית דוד]]. תוכנה, המיוחס ל[[חזאל]] מלך [[ארם דמשק|ארם]], סותר את גרסת ה[[מקרא]],{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|ט}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|כב}}}} לפיה צבא ארם רקאמנם הביס את המלכים בקרב ואף פצע את יורם, אך [[יהוא]] הוא שהרג את שניהם. אולם יש לציין כי משפט זה אינו נאמר בפירוש בכתובת, שהיא חסרה וקטועה, והושלמה על סמך השערות בלבד.
 
את הכתובת, המוצגת כיום ב[[מוזיאון ישראל]], חשף ה[[ארכאולוג]] [[אברהם בירן]], מנהל המשלחת הארכאולוגית לתל דן בשנים [[1996]]-[[1999]].