וקף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, עריכה קלה |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Ramla_vakfi007.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משרד הוואקף ב[[המסגד הגדול ברמלה|מסגד הגדול ברמלה]]]]
ב[[אסלאם]], '''וקף''' (ב[[ערבית]]: '''وقف''') הוא
הסיבה הרשמית למנהג הוא עזרה לעניים ומימון צורכי הציבור,
ההשערה היא ששורש המנהג להקדיש [[נדל"ן|נכסי דלא-ניידי]] כווקף נעוץ בניסיון לעקוף את חוקי הירושה
ב[[המאה העשרים|מאה העשרים]] הפך הווקף לבעיה חמורה לכלכלתן של מדינות ערביות רבות, ב[[מצרים]] בשנות ה-40 כ-11% מהשטח החקלאי היה משויך לווקף, ובנוסף גם מבנים רבים למגורים ולתעשייה קלה. מכיוון שהווקף ממוסה באופן שונה מעסקים, לא קיבלה הממשלה תקבולים מנכסים אלו. בטווח הארוך החזקת נכסי הקדש פגעו גם בבעלי הזיכיון - יורשי בעל הנכס המקורי, ובשוכרי הנכס: מכיוון שיש הגבלות חמורות על השימוש בנכסי הווקף לא ניתן לשנות את יעודו ולהפכו רווחי יותר, יש קשיים למשכן את הנכס בתמורה להלוואות בנקאיות, יש קשיים בשינוי דמי ההשכרה של הנכס ולכן לבעלי הזיכיון אין אינטרס לשפץ את הנכס. בנוסף משפחות שנהנו מרווחי וקף נטו שלא לעסוק בפרנסות אחרות, עם הגדלת מספר היורשים, ההזנחה, האינפלציה וחוסר היעילות הכלכלית, משפחות אמידות רבות ירדו מנכסיהן ובכך יצרו בעיות חברתיות קשות.
| |||