בית דיזנגוף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
משהו
שורה 1:
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - David Ben Gurion reading the Declaration of Independence.jpg|ממוזער|שמאל|200px|ההכרזה על הקמת מדינת ישראל]]
[[קובץ:Israel -Independence May 14, 1948.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קהל גדול מתאסף מחוץ לבית בזמן ההכרזה]]ענעכנדנעהכב נענכגהב ובחלקו האחר מתוכנן מערך תערוכות חדש.
[[קובץ:Israel ind mus.JPG|שמאל|ממוזער|200px|בית דיזנגוף ב[[שדרות רוטשילד]]]]
 
'''בית דיזנגוף''' הוא כינויו של בית מספר 16 ב[[שדרות רוטשילד]] שבעיר [[תל אביב]], ובו התגוררו ראש העיר הראשון של תל אביב, [[מאיר דיזנגוף]] ורעייתו [[צינה דיזנגוף|צינה]]. הבית הוא מראשוני בתיה של העיר, ובו [[הכרזת העצמאות|הכריז]] [[דוד בן-גוריון]] על הקמת [[מדינת ישראל]] ב[[ה' באייר]] [[תש"ח]], עת שימש המבנה כ[[מוזיאון תל אביב]] הראשון, בטרם עבר למשכנו הנוכחי. במבנה פועל [[מוזיאון]] [[היכל העצמאות (ישראל)|היכל העצמאות]] ובחלקו האחר מתוכנן מערך תערוכות חדש.
 
ב-[[5 בפברואר]] [[2010]] נכנס לתוקף חוק בית העצמאות, תשס"ט-2009.
על פי החוק תתמקד הפעילות בבית בשלושה נושאים: האחד, המפעל הציוני משלהי רעכענגבגת המשכן החדש של המוזיאון ב[[המאהשדרות ה-19שאול המלך]], עדבאפריל היום1971,{{הערה|{{דבר||נפתח רצףהמוזיאון ההתיישבותהחדש והעלייהבתל בארץאביב|1971/04/20|00502}}}} ישראלעוד במשךהמשיך הדורותהמוזיאון להציג בבית דיזנגוף,{{הערה|{{דבר||תל תולדותאביב, משפחתבית דיזנגוף|1971/06/25|00912}}}} ומורשתו.אולם במהרה הבניין נזנח.
לאחר שנה, החליט בן-גוריון לגאול את האתר ההיסטורי משממונו והכריז על הקמת מוסד לחקר התנ"ך הראשון מסוגו בישראל. המבנה הועבר לידי [[החברה לחקר המקרא]]. בבית החל לפעול מוזיאון "[[בית התנ"ך]]".{{הערה|{{דבר|שלמה שבא|מה פתאם בית התנ"ך?|1974/03/01|04300}}}} [[קובץ:Independence_Hall_Plaque.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[לוחית זיכרון]] בכניסה לבניין, המנציחה את הכרזת העצמאות]]
 
== תולדות הבית ==
בנייתו של המבנה הראשוני, ב[[שדרות רוטשילד]], לא הרחק מפינת [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]], הסתיימה ב-[[1910]], שנה לאחר ההכרזה על הקמת שכונת "[[אחוזת בית]]", ששמה שונה ל"תל אביב". הוא תוכנן כבית קומה אחת מקורה ברעפים. דיזנגוף, שהיה מראשוני הקבוצה שהחליטה על הקמת השכונה, היה גם אחד מחברי ועד השכונה ובין השנים [[1911]]-[[1921]] עמד בראשו, ולאחר מכן, כאשר נעשתה לרשות עירונית עצמאית, נבחר דיזנגוף להיות ראש העיר הראשון. בשלהי [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] התווספה לבניין קומה שנייה שעוצבה בסגנון אקלקטי-מזרחי על ידי האדריכל [[דוד הרשקוביץ]]. מתוקף תפקידו של בעל הבית נהגו להתכנס בו כל ראשי היישוב באותה תקופה, ולמעשה הפך המקום לבית העירייה הראשון.
 
לאחר פטירתה של רעייתו צינה, בפברואר [[1930]], הקדיש דיזנגוף את הבית לזכרה "למפעל האמנותי והתרבותי, מוזיאון תל אביב", כאשר חלק מיצירות האמנות רכש בכספו שלו. ביוני 1930 כלל הוועד הזמני של המוזיאון, בין השאר את דיזנגוף, [[שושנה פרסיץ]], [[חיים נחמן ביאליק]], [[ישראל רוקח]] ו[[ש. בן ציון]].{{הערה|{{דבר||מוזיאום בבית דיזנגוף|1936/06/19|00404}}}} בין חברי "הוועד המייעץ" היה גם הצייר [[ראובן רובין]]. האדריכל [[קרל רובין]] מונה לתכנון המוזיאון המורחב ועיצב את המבנה בצורה סימטרית מעוטת עיטורים - סגנון פשוט שאפיין את הבנייה בעיר באותה תקופה. ב-[[1932]] נפתח המוזיאון רשמית במעמד [[הנציב העליון]]. במקביל פעלו בבית באותה תקופה בנק והקונסוליה ה[[בלגיה|בלגית]]. דיזנגוף המשיך להתגורר בקומתו השלישית של הבית עד יום מותו ב-[[1936]] ובצוואתו הוריש את המקום "לילדי תל אביב ולתושבי העיר".
 
ב[[שנות ה-40]] ו[[שנות ה-50|ה-50]] התקיימו בבית [[קונצרט]]ים [[מוזיקה קאמרית|קאמריים]]. קונצרט כזה מתואר בספרו של [[משה שמיר]] "[[יונה מחצר זרה]]", הראשון בטרילוגיה "[[רחוק מפנינים]]".
 
כשהחליט בן-גוריון על הכרזת המדינה, ב-[[14 במאי]] [[1948]], נבחר המקום כמתאים ביותר לארח את [[מועצת העם]] לטקס החגיגי, בין השאר היות שנחשב כמוגן יחסית מפני הפצצות אפשריות על ידי חילות האוויר של [[מדינות ערב]]. האולם שבקומה הראשונה הוכן בזריזות לקראת ההכרזה, כשבתי הקפה הסמוכים מנדבים כיסאות. בשעות אחר הצהריים הקריא בן-גוריון מעל גבי הדוכן המאולתר את [[הכרזת העצמאות]] בפני 350 קרואים, בעוד ההמונים, ששמע האירוע גונב לאוזניהם, גדשו את השדרה מחוץ לבניין והאזינו לה באמצעות רמקולים שהוצבו בחוץ.
 
לאחר שנפטר דיזנגוף, הועבר המבנה לבעלות [[עיריית תל אביב]], אולם זו העבירה את הבעלות עליו לידי המדינה. זמן מה לאחר חנוכת המשכן החדש של המוזיאון ב[[שדרות שאול המלך]], באפריל 1971,{{הערה|{{דבר||נפתח המוזיאון החדש בתל אביב|1971/04/20|00502}}}} עוד המשיך המוזיאון להציג בבית דיזנגוף,{{הערה|{{דבר||תל אביב, בית דיזנגוף|1971/06/25|00912}}}} אולם במהרה הבניין נזנח.
לאחר שנה, החליט בן-גוריון לגאול את האתר ההיסטורי משממונו והכריז על הקמת מוסד לחקר התנ"ך הראשון מסוגו בישראל. המבנה הועבר לידי [[החברה לחקר המקרא]]. בבית החל לפעול מוזיאון "[[בית התנ"ך]]".{{הערה|{{דבר|שלמה שבא|מה פתאם בית התנ"ך?|1974/03/01|04300}}}}
 
[[קובץ:Independence_Hall_Plaque.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[לוחית זיכרון]] בכניסה לבניין, המנציחה את הכרזת העצמאות]]
 
המוזיאון פעל בבית דיזנגוף עד חורף 2012; עם התחלת הפעלתו של "חוק בית העצמאות", הועברו בהדרגה כל המוצגים של "מוזיאון התנ"ך מהבית, וכן פעילות "החברה לחקר המקרא", אל מספר אתרים נבחרים; חלק מהם אל שטחה של [[אוניברסיטת בר-אילן]], וחלק אחר אל בית "היכל שלמה" בירושלים. חלק נוסף עתיד להיות מוצג בבית התנ"ך אשר יוקם ב[[ירושלים]].
שורה 27 ⟵ 11:
[[קובץ:תל אביב הקטנה - היכל העצמאות - רוטשילד 16 (2).JPG|ממוזער|200px|בית דיזנגוף ב[[תל אביב הקטנה]], שלט ההסבר בכניסה.]]
 
בקומה השלישית נמצאים פריטים מקוריים מדירתו של דיזנגוף, בחדר אחד בלבד המשמש להנצחת בני הזוג דיזנגוף. על הקמת חדר הזיכרון החליטה עיריית תל אביב בשנת ה-90 להקמת העיר ([[1999]]). רהיטים ויצירות אמנות רבות מהדירה המקורית הוצאו מהמקום ומאוחסנים כיום במחסן של העירייה. בשנת 2004 הוקמה עמותת "[[יד מאיר וצינה דיזנגוף]]", המופקדת עלע סקסגבהאי3נכרל שימור והנצחת מורשתו של דיזנגוף. העמותה הוציאה לאור ארבעה ספרים שכתב מאיר דיזנגוף, בהם ספרו '''עם תל אביב בגולה'''.{{הערה| '''עם תל אביב בגולה: פרקי זכרונות מן העבר הקרוב בצרוף תמונות''', תל אביב: דפוס אמנות ארץ ישראל, (תרצ"א-1931), תשס"א-2000.}}
 
=== מוזיאון היכל העצמאות ===
שורה 67 ⟵ 51:
{{רחוב הרצל}}
 
== הערות שוליים<ref /> ==
{{הערות שוליים}}
 
{{coord|32|3|46|N|34|46|14|E|type:landmark|display=title}}