הבדלים בין גרסאות בדף "חוות כנרת"

נוספו 115 בתים ,  לפני 3 שנים
קב ביקורת יק"א על הקניה הגדולה העביר קלווריסקי שליש מהאדמות ל
(דיוק בפתיח)
(קב ביקורת יק"א על הקניה הגדולה העביר קלווריסקי שליש מהאדמות ל)
 
==היסטוריה==
החווה הוקמה על אדמות [[דלייקה]] ו[[אום ג'וני]], שנרכשו ב-[[1905]] על ידי פקיד [[יק"א]], [[חיים מרגליות קלווריסקי]]. ארתורעקב ביקורת יק"א על הקניה הגדולה העביר קלווריסקי שליש מהאדמות לארתור רופין החליטשהחליט להקים על האדמות הללו חווה למטרת לימוד חקלאות. שמה של החצר ניתן לה על ידי [[ש"י עגנון]] ובכך השיב לימה את שמה המקראי. ב-[[1908]] התיישבה במקום קבוצת פועלים מ[[רומני (אוקראינה)|רוֹמנְי]] שב[[אוקראינה]] והחלה את הבנייה במקום סביב [[חאן (מבנה)|חאן]] גדול שסביבו ניתן היה לבנות ללא צורך בהיתר מיוחד. במקום הוקמו חדר אוכל, מחלבה, רפת, אורווה, [[לול]], [[אסם]] ושובך יונים. לאחר מכן נעשו גם ניסיונות של גידולים שונים, כשהמים נשאבו מ"[[בית המוטור]]" שהוקם על [[ירדן (נהר)|הירדן]]. חברים מיק"א ייסדו בסמוך לחווה את [[כנרת (מושבה)|המושבה כנרת]].
 
האגרונום [[משה ברמן]] התמנה למנהל החווה מטעם המשרד הארצישראלי וקבוצת פועלים עבריים, שקודם לכן עבדה איתו בבן שמן, נבחרה לעבד את אדמת כנרת. בהמשך הגיעה לחווה קבוצה מפועלי [[רחובות]] בהנהגת [[בן ציון ישראלי]], [[מאיר רוטברג]] ו[[נח נפתולסקי]] ("שלישיית יחד"). בקבוצה זו הגיעה לראשונה לכנרת רחל בלובשטיין היא [[רחל המשוררת]]. תחילה חשב ברמן כי כבר בשנה הראשונה יהיו רווחים אך בתום כשנה, ב-[[1909]], החלה מתיחות בין ברמן לפועלים ושנת המשק הראשונה הסתיימה בהפסדים. חלק מפועלי רחובות ובהם "שלישיית יחד" ו[[ממש"י]] עזבו את החווה ועברו לגור ולשמור ב"בית המוטור" עקב מתיחות זו. בעקבות העימותים החליט רופין ב[[1910]] לעשות ניסוי על אדמת [[אום ג'וני]], בהקמת חווה שתימסר לניסיון לשנה לקבוצת פועלים אשר תנהל את המשק ותעבד את האדמה על אחריותה. ועד החורש קיבל את ההצעה וכך הונח היסוד לקבוצה הראשונה, "אם הקבוצות" - [[דגניה א'|דגניה]].
משתמש אלמוני