|
==עיקרי החוק וביצועו==
{{ערך מורחב|חוק השידור הציבורי הישראלי}}
ב-[[29 ביולי]] [[2014]] אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/2471/2471_1.pdf חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014], ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014}}
*החוק בקבע שב-31 במרץ [[2015|2016]] יחלו שידוריו של תאגיד השידור הציבורי ויפסקו שידורי רשות השידור. מועד זה נדחה פעמים אחדות, וכעת הוא [[1 באוקטובר]] [[2016]].{{הערה|{{כלכליסט|אלירן מלכי|חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר|3683055|16 במרץ 2016|}}}}. הרשות תיסגר באופן סופי כשיודיע הממונה על פירוקה כי סיים לממש את נכסיה ולשלם את כל חובותיה.
ב-[[29 ביולי]] [[2014]] אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/2471/2471_1.pdf חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014], ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014}} ובתחילתבתחילת אוגוסט מונה פרופסור [[דוד האן]] לכונס הנכסים של הרשות. עם מינויו, הוא פיטר את מנכ"ל הרשות, [[יוני בן מנחם]] ומינה את [[יונה ויזנטל]], לשעבר סמנכ"ל התוכן של [[yes הטלוויזיה בלוויין|yes]], לעורך הראשי של הרשות לתקופת הפירוק{{הערה|{{ynet||החל פירוק רשות השידור, יונה ויזנטל מונה לעורך ראשי|4557441|11 באוגוסט 2014|}}}}. ▼* '''ניתוק תאגיד השידור משיקולים פוליטיים''' - מנכ"ל התאגיד ייבחר על ידי מועצה בת 12 חברים, שייבחרו על ידי ועדת איתור בראשות [[שופט]] בדימוס, שימונה בתורו על ידי שר התקשורת לאחר התייעצות עם [[נשיא בית המשפט העליון]], זאת במקום ההליך שהיה נהוג לפני אישור החוק, שבמסגרתו השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור הוא שמינה את המנכ"ל. על מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי ייאסר כל עיסוק בפעילות [[פוליטיקה|פוליטית]] או שיהיה בעל זיקה פוליטית, וכך גם על חברי המועצה ועל מנהל חטיבת החדשות. כמו כן, צומצמו סמכויותיהם של שרי הממשלה על התאגיד, ובין היתר שר התקשורת לא יוכל עוד לפטר את המנכ"ל ושר האוצר לא יהיה מעורב בניהול תקציב התאגיד.
ב-3 בספטמבר 2015 , תוקן חוק רשות השידור כך שסגירתה תידחה ממרץ 2015 למרץ 2016, התיקון גם מרחיב משמעותית את סמכויות המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור החדש אלדד קובלנץ ומאריך את כהונתו. כמו כן חוקק "סעיף ההשתקה", שקובע כי בשידורי הרשות יש להימנע מחד צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, ממתן ציונים והדבקת תווים, מהעלמת עובדות או מהטמעתן באורח סלקטיבי שלא לפי ערכן החדשותי". סעיף זה עורר ביקורת רבה ועתיד להיות מתוקן בעתיד.{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|אושרה דחיית סגירת רשות השידור לסוף מרץ 2016;|3668570|3 בספטמבר 2015|}}}}. ▼* '''מועצת תאגיד השידור הציבורי''' - פרט לבחירת המנכ"ל, תמלא המועצה מספר תפקידים נוספים, ביניהם: קביעת מדיניות תאגיד השידור הציבורי, אישור לוח השידורים שלו, אישור ה[[תקציב]] השנתי, גיבוש תוכנית העבודה השנתית של התאגיד ואישורה וקביעת כללי [[אתיקה]] לשידור הציבורי.
*'''נייטרליות''' - לפי החוק, התוכן שיספק התאגיד יופנה לכל אזרחי המדינה, ישקף ויתעד את אופיה כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל. תכניו ה[[חדשות (תקשורת)|חדשותיים]] יוגשו באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור, לשון החוק.
* '''תוכני השידור בתאגיד''' - התאגיד יפעיל שלושה ערוצי טלוויזיה: ערוץ כללי, ערוץ ב[[ערבית]] וערוץ לילדים ולנוער, ונתח משמעותי מתקציב התאגיד יוקצה למימון הפקות מקומיות קנויות ושידורי [[ספורט]] למיניהם. בחירת ההפקות תעשה בהתייעצות עם נציגי ציבור בעלי ניסיון מתאים. החוק מתייחס גם לנתח שיוקצה מתקציב התאגיד ל[[ז'אנר]]ים שונים שישודרו בערוציו. בחירת ההפקות שיירכשו בידי התאגיד תעשה לאחר התייעצות עם נציגי ציבור בעלי ניסיון מתאים. כמו כן, במסגרת התאגיד החדש, שידורי החדשות בטלוויזיה, ב[[רדיו]] וב[[אינטרנט]] יאוחדו לגוף חדשותי אחד. שידורי הרדיו בתאגיד החדש יכללו שידורי חדשות ותוכניות בענייני היום, [[מוזיקה]], שידורים בנושא [[מורשת (תרבות)|מורשת]] ישראל, שידורים לילדים ולנוער ושידורים בערבית, [[רוסית]] ו[[אמהרית]].
* '''כוח האדם בתאגיד''' - לפי לשון החוק, מספר העובדים בתאגיד השידור הציבורי לא יעלה על 750 איש, ונתח התקציב שיוקצה לשכר עובדים לא יעלה על 35% מהתקציב הכללי. מחלוקת שלא נפתרה במסגרת החקיקה היא כמות העובדים שיעברו מרשות השידור הקיימת לתאגיד השידור החדש.
* '''ארכיון תאגיד השידור הציבורי''' - התכנים ב[[ארכיון]] התאגיד יהיו נגישים לציבור והתאגיד יהיה רשאי לגבות עבורם עלות סמלית בלבד.
* '''אגרה''' - עם תחילת שידורי התאגיד החדש, לא תיגבה עוד אגרת טלוויזיה.
▲ב-[[29 ביולי]] [[2014]] אישרה הכנסת את חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/2471/2471_1.pdf חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014], ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014}} ובתחילת אוגוסט מונה פרופסור [[דוד האן]] לכונס הנכסים של הרשות. עם מינויו, הוא פיטר את מנכ"ל הרשות, [[יוני בן מנחם]] ומינה את [[יונה ויזנטל]], לשעבר סמנכ"ל התוכן של [[yes הטלוויזיה בלוויין|yes]], לעורך הראשי של הרשות לתקופת הפירוק{{הערה|{{ynet||החל פירוק רשות השידור, יונה ויזנטל מונה לעורך ראשי|4557441|11 באוגוסט 2014|}}}}.
▲ב-3 בספטמבר 2015, תוקן חוק רשות השידור כך שסגירתה תידחה ממרץ 2015 למרץ 2016, התיקון גם מרחיב משמעותית את סמכויות המנכ"ל הזמני של תאגיד השידור החדש אלדד קובלנץ ומאריך את כהונתו. כמו כן חוקק "סעיף ההשתקה", שקובע כי בשידורי הרשות יש להימנע מחד צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, ממתן ציונים והדבקת תווים, מהעלמת עובדות או מהטמעתן באורח סלקטיבי שלא לפי ערכן החדשותי". סעיף זה עורר ביקורת רבה ועתיד להיות מתוקן בעתיד.{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|אושרה דחיית סגירת רשות השידור לסוף מרץ 2016;|3668570|3 בספטמבר 2015|}}}}.
ב-8 במרץ 2016, סגירת רשות השידור נדחתה פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016.{{הערה|{{כלכליסט|אלירן מלכי|חוזרים למועד המקורי: תאגיד השידור צפוי להיפתח בראשית אוקטובר|3683055|16 במרץ 2016|}}}}.
בחודש מרץ 2016 הוחלט להעביר את האולפנים החדשים אל הגן הטכנולוגי של [[הר חוצבים]] ב[[ירושלים]].{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון|סופית: רשות השידור החדשה תישאר בירושלים|4784547|29 במרץ 2016|}}}}.
|
