פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 105 בתים ,  לפני 3 שנים
===שנות השבעים - דור המייסדים===
[[File:Judas Priest Retribution 2005 Tour.jpg|ממוזער|[[ג'ודס פריסט]] בהופעה, [[2005]].]]
ב'''דור המייסדים''' של ההבי מטאל, שהדגישו נגינת [[גיטרה חשמלית|גיטרה]] וירטואוזית ו[[מקצב]]ים חזקים ניתן לציין את [[ג'ימי הנדריקס]], [[איגי פופ]], [[לד זפלין]], [[בלאק סבאת']], ו[[דיפ פרפל]]. שלוש האחרונות - שלושתן להקות [[אנגליה|אנגליות]] אשר החלו את דרכן בשלהי [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] - נחשבות ללהקות האם המייסדות של זרם ההבי מטאל.
 
אחת היצירות הנחשבות למהפכניות ולפורצות דרך בהבי מטאל הייתה "Dazed and Confused" של לד זפלין משנת [[1969]] - אשר מתחילה בפתיחת בס אפלולית, ממשיכה ב[[ריף (מוזיקה)|ריפים]] כבדים של גיטרה חשמלית ובהמשך פורט ה[[גיטריסט]], [[ג'ימי פייג']], על ה[[מיתר (כלי מיתר)|מיתר]]ים באמצעות קשת של [[כינור]]. באותה שנה ביצעה לד זפלין יצירה זו בהופעה ב[[דנמרק]] מול קהל של כמה אנשים בודדים - זו הייתה אחת מהופעות המטאל הראשונות בעולם. שירים מפורסמים נוספים אשר היוו את פריצת הדרך של המטאל הם [[Child in Time]] של דיפ פרפל משנת [[1970]] ו-[[Iron Man]] של בלק סאבת' מאותה שנה.
====גלאם מטאל====
{{הפניה לערך מורחב|גלאם מטאל}}
באותן שנים בדיוק, ב[[ארצות הברית]] חלה התפתחות מעט נפרדת, עם התפתחות ז'אנר הגלאם מטאל. החל מאמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], הז'אנר הפך למוזיקה הדומיננטית ביותר בארצות הברית, והוא שלט ברדיו, במצעדים, בMTV ובשוק ההופעות עד עליית ה[[גראנג']] ב-1991. המוזיקה שילבה ריפים של הבי מטאל קלאסי והארד רוק (בהשפעת [[ואן היילן]], [[קיס]] ו[[אירוסמית']]) יחד עם פזמונים קליטים ומילים יותר קלילות מהמטאל הבריטי - מילים שמחות וקלילות שעוסקות בעיקר במרדנות, סקס, סמים ואלכוהול. הז'אנר גם פיתח מאוד את תחום [[בלדות רוק|בלדות הרוק]]. מרבית הלהקות בסגנון היו ידועות גם בסגנון החיים המלוכלך והמסוכן שלהם.
 
הלהקות בסגנון זה גם נתנו דגש למראה החיצוני בהשפעת מוזיקת ה[[גלאם רוק]] הבריטית משנות ה-70, בייחוד ה[[ניו יורק דולס]], [[אליס קופר]], ו[[דיוויד בואי]], שמאופיין בשיער מנופח, תלבושות צעקניות ולעתים גם איפור.
בתחילת שנות ה-90 התפתח מטאל ברוטאלי ועוצמתי יותר במחתרת באמריקה, ה[[גרוב מטאל]]. להקות אלו הושפעו מסצנת ה[[הארדקור פאנק]] ומה[[ת'רש מטאל]] של שנות ה-80. להקות אלו זנחו את המלודיה המטאלית שבגיטרות ויותר התמקדו בריפים עוצמתיים וברוטאלים מהשפעת ההארדקור והקרוס אובר ט'ראש. השירה התאפיינה בצעקות ברוטאליות שמשלבות בין ההארדקור ל[[דת' מטאל]], הלהקות מהתחום כמו [[פנטרה]], [[ספולטורה]] ו[[משין הד]] אשר החלו כלהקות מחתרתיות זכו לזכות בפופולריות רבה ולסיכור תקשורתי רב. באמצע שנות ה-90 החל לפעול בארצות הברית פסטיבל אוזפסט אשר אורגן על ידי סולן [[בלאק סבאת']] [[אוזי אוסבורן]] ואשתו שרון. הפסטיבל נתן במה ללהקות מטאל רבות כמו [[ספולטורה]], [[פנטרה]], [[סיסטם אוף א דאון]], [[סליפנוט]], [[קורן (להקה)|קורן]], [[Lamb of God]], ואפילו להקות כמו [[מטאליקה]] שפסטיבלים האירופאים כמו [[פסטיבל ואקן]] סירבו לקבלן בטענה שהן להקות ממוסחרות ולא מספיק "אמיתיות". הפסטיבל זכה להצלחה ענקית והלקות זכו לפופולריות רבה שקראה תיגר על השליטה האירופאית על המטאל באותה תקופה ועד היום.
 
בשלהי [[שנות התשעים]] החלו לקום בארצות הברית להקות רבות אשר הושפעו ממוזיקה המטאל, אך פישטו אותה, התרחקו ממנה והתקרבו לזרם המרכזי והפופולרי יותר של הרוק האמריקאי. אלה היו להקות ה[[נו מטאל]], המכונה גם "מטאל אלטרנטיבי". חלקן לקחו את המטאל לכיוון גס וצעקני בעיקר מהשפעת ה[[גרוב מטאל]] ([[סליפנוט]], [[דיסטרבד]], [[קורן (להקה)|קורן]], [[דפטונס]]) , בעוד אחרות לקחו אותו לכיוון מלודי ואף [[מוזיקת פופ|פופ]]י מעט ([[לימפ ביזקיט]], [[לינקין פארק]], [[פאפא רוץ']]), אך המשותף לכולן הוא הפשטות הטכנית והמלודית, העומדת בניגוד למטאל הקלאסי. מאפיין נוסף של הנו מטאל הוא "כלי נגינה" אשר מתווסף אל הכלים המסורתיים של הרוק - עמדת [[די ג'יי]] - המשמשת בראפ. לרבות מלהקות הנו מטאל יש די ג'יי נוסף על הזמר והנגנים, אך לא לכולן.
 
שני סגנונות הקשורים לנו מטאל הם ה[[אינדסטריאל מטאל]] וה[[ראפ מטאל]] (הסיגנונות ממנו התפתח ונשען עליהם). האינדסטריאל מטאל ("מטאל תעשייתי") מתאפיין ב[[צליל]] אלקטרוני, מלוכלך ובלתי מלודי, המזכיר קולות של [[מכונה|מכונות]], על חשבון הדומיננטיות של הגיטרות. בין להקות האינדסטריאל המצליחות נמנות [[קורן (להקה)|קורן]], [[סליפנוט]], [[סטטיק-אקס]], [[רמשטיין]] הגרמנית, [[מיניסטרי]], [[רוב זומבי]], [[Nine Inch Nails]] ובראש ובראשונה - [[מרילין מנסון]].
בהגדרה הרחבה, הנו מטאל כולל בתוכו גם את האינדסטריאל והראפ מטאל. המשותף לשלושת הסגנונות הללו, הוא הפשטות היחסית והקריצה המופגנת לקהל המיינסטרים, אשר דחקה להקות אלו מסצנת המטאל; ולרוב הן נכללות תחת ההגדרה של [[רוק אלטרנטיבי]] ולא של הבי מטאל. באופן סמלי, ויתרו להקות הנו מטאל על מראה המטאל המסורתי, ובפרט על השיער הארוך, ואימצו הופעה חיצונית "שגרתית" יותר. בהתאם לכך, [[קליפ]]ים של להקות אלו מוקרנים לעתים קרובות יחסית בערוץ המוזיקה הפופולרית [[MTV]] (הנמנע לרוב מלהשמיע מטאל); ולהקות הנו מטאל מצליחות בקרב קהל הרוק ה"מתון" יחסית.
 
למרות היחס הביקורתי של רבים בקהילת המטאל לז'אנר, ה[[נו מטאל]] תרם רבות למטאל בכך שהחזיר את סיקור המטאל לתקשורת העולמית ובכך להקות מחתרתיות של [[דת' מטאל]] ו[[בלאק מטאל]] קיבלו גם הן סיקור בתקשורת מאחר שחלק גדול מקהל הנו מטאל החל לחפש מוזיקה "בוגרת" יותר. בנוסף להקות מטאל קלאסיות משנותמ[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] חזרו להיות פופולריות. כבר בסוף שנות ה-90 קראו רבים בקהילת המטאל למתן את הביקורות כלפי הסגנון מאחר שהוא ממשיך את ההווי מטאל בדרך מסוימת ולהקות [[נו מטאל]] רבות הופיעו בפסטיבלי מטאל גדולים כמו [[אוזפסט]] ו[[גראספופ]]. באמצע שנות ה-2000 ירדה פופולריות הז'אנר ורוב להקות הנו מטאל ירדו מגדולתן, חלקן התרחקו מן המטאל ושינו את סיגנונם ל[[רוק אלטרנטיבי]] ואף אחרות התקרבו לשורשי ה[[הבי מטאל]] וזכו לאהדה בקרב מטאליסטים מסורתיים יותר.
 
בשנות ה-2000 הופיע ז'אנר חדש, ה[[מטאלקור]]. ז'אנר זה החליף את הנו מטאל בתור מטאל מיינסטרימי יחסית, וזכה לאהדה בקרב קהילת המטאל מאחר שהתקרב יותר אל השורשים ועירב בין [[דת' מטאל]], [[ט'ראש מטאל]], ו[[גרוב מטאל]] ושילב אותם עם [[הארדקור פאנק]] ולעתים גם [[אימו]]. אף על פי שה[[מטאלקור]] היה קרוב יותר לשורשים מה[[נו מטאל]], ההשפעה מהפאנק ובמיוחד מה[[אימו]] הרתיע רבים מהז'אנר. הז'אנר הושפע מעט מהנו מטאל מבחינה מוזיקלית אך הושפע רבות מהבחינה השיווקית והתקשורתית בכך שתפס את מקומו בתור המטאל המיינסטרימי וזכה לסיקור רב ב-MTV. להקות המטאלקור ראו את עצמן בתור "הגל החדש של הרוק הכבד האמריקאי" ובתור אלו שיחזירו את המטאל לימיו הגדולים של שנות ה-80. הקהילה המסורתית יותר התנגדה בתוקף לתפיסה זו וסירבה להכיר בה. להקות כמו [[בולט פור מיי ולנטיין]], [[קילסוויץ' אנגייג']], [[אז איי ליי דיינג]], [[טריוויום]], [[אנארת']] ו[[ברינג מי דה הוריזון]] זכו לפופולראיות רבה וזכו להופיע בפסטיבל המטאל הגדול [[וואקן]]. בנוסף לכך להקות רבות הושפעו מהז'אנר ולקחו חלק מהגל החדש כמו: [[Avenged Sevenfold]], [[Lamb of God]], [[הייטבריד]], [[מסטודון]] ועוד.