הבדלים בין גרסאות בדף "אירועי כיכר טיין-אן-מן (1989)"

מ (תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#)
הקבוצה הראשונה, שהורכבה מסטודנטים ו[[אינטלקטואל|אינטלקטואלים]], האמינה שהרפורמות לא הרחיקו לכת כנדרש. אנשיה זעמו על השליטה הסוציאלית-פוליטית אשר נשארה בידי [[המפלגה הקומוניסטית של סין|המפלגה הקומוניסטית]]. בנוסף הושפעה הקבוצה מה[[גלסנוסט]] (ליברליזציה פוליטית שביצע [[מיכאיל גורבצ'וב|גורבצ'וב]] ב[[ברית המועצות]] באותו זמן). הקבוצה השנייה, שכללה בעיקר [[מעמד הפועלים|פועל]]י [[תעשייה]] עירוניים, האמינה כי הרפורמות הרחיקו לכת מדי, מאחר שהסרת הפיקוח הממשלתי על הכלכלה גרמה ליצירת [[אינפלציה]] ו[[אבטלה]], אשר איימו על אורח חייהם של חברי הקבוצה.
 
התומכים העיקריים במהלך אותו הובילה הממשלה, היו [[איכר]]ים באזורי הכפר אשר משכורותיהם עלו במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] כתוצאה מהרפורמות. אך תמיכה זו כמעט ולא באה לידי ביטוי כיוון שהתומכים היו מפוזרים באזורי כפר מבודדים, לעומת שתי קבוצות ההתנגדות אשר היו מאוגדות בערים במסגרת ה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] או יחידות עבודה.
 
הגורם להצתת המהומות היה מותו ממחלה של המזכיר הכללי לשעבר של המפלגה הקומוניסטית [[הו יאובאנג]], אשר סולק מתפקידו בפברואר [[1987]]. הו נתפס בעיני העם כליברל, אשר העברתו מתפקידו בשל מהומות הסטודנטים של 1987, שאותן לא מנע, הייתה לא הוגנת.{{מקור}} בנוסף, מותו של הו אפשר למוחים להביע חוסר שביעות רצון מיורשיו ללא חשש מדיכוי פוליטי, כיוון שהיה זה מביך מאוד למנוע מהעם להעניק כבוד אחרון למנהיג המפלגה לשעבר.