ויקיפדיה

אפולו-סויוז – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ החלפת שדות תיאור צוות/כיתוב צילום מסך/כותרת תמונה/כיתוב תמונה/כותרת ל"כיתוב" בתבנית#
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
{{משימת חלל
|מטרה מרכזית=
|משימה=אפולו-סויוזאפולו־סויוז (ASTP)
|סמל=ASTP-patch.png
|חללית=[[אפולו (חללית)|אפולו]]
שורה 27:
|שהייה סביב הירח=
|נחיתה=24 ביולי 1975, 21:18 [[UTC]] {{ש}} {{Coord|21|52|N|162|45|W|type:event|name=ASTP splashdown|display=inline,title}}
|משך=9 ימים, שעה ו-28ו־28 דקות
|הקפות=148
|אפוגיאה=231 ק"מ
שורה 36:
|גובה מסלול=
|נטייה=51.75°
|מרחק=כ-5כ־5,990,000 ק"מ
|תחנת עגינה=סויוז 19
|תאריך עגינה=ראשונה: 17 ביולי, 16:19:09 [[UTC]]
|תאריך עזיבה=אחרונה: 19 ביולי, 15:26:12 [[UTC]]
|משך העגינה=יום אחד, 23 שעות, 7 דקות ו-3ו־3 שניות
|תמונה=Portrait of ASTP crews.jpg
|כיתוב=משמאל לימין: סלייטון, סטאפורד, ברנד, לאונוב וקובסוב
שורה 59:
|אנשי צוות=2
|אות קריאה=
|משגר=[[סויוז (משגר)|סויוז]]-U־U
|כן=[[קוסמודרום בייקונור]]
|שיגור=15 ביולי 1975, 12:20 [[UTC]]
שורה 74:
|שהייה סביב הירח=
|נחיתה=21 ביולי 1975, 10:50 [[UTC]]
|משך=5 ימים, 20 שעות ו-30ו־30 דקות
|הקפות=96
|אפוגיאה=231 ק"מ
שורה 83:
|גובה מסלול=
|נטייה=51.76°
|מרחק=כ-3כ־3,900,000 ק"מ
|תחנת עגינה=אפולו ASTP
|תאריך עגינה=
שורה 92:
|הבא=[[סויוז 20]]
}}
'''פרויקט אפולו-סויוזאפולו־סויוז''' (ב[[אנגלית]]: '''Apollo–Soyuz Test Project''' ובקיצור '''ASTP''', ב[[רוסית]]: '''Экспериментальный полёт Союз-Аполлон''') הייתה תוכנית החלל המשותפת הראשונה ל[[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]]. התוכנית כללה רק טיסה אחת, שכללה את שיגורן של שתי חלליות, [[אפולו (חללית)|חללית אפולו]] אמריקאית ו[[סויוז (חללית)|חללית סויוז]] סובייטית, ששוגרו שתיהן ב-ב־[[15 ביולי]] [[1975]], אפולו מ[[מרכז החלל קנדי]] שב[[פלורידה]] וסויוז מ[[קוסמודרום בייקונור]] שב[[קזחסטן]], ואשר נפגשו בחלל ועגנו אחת בשנייה. פרויקט זה סימל את סיומו של [[המרוץ לחלל]], שהחל עם שיגור הלוויין הראשון - [[ספוטניק 1]] - על ידי ברית המועצות ב-ב־[[4 באוקטובר]] [[1957]]. בעודם בחלל ביצעו שתי החלליות וצוותיהן ניסויים משותפים, וצוותי החלליות החליפו ביניהם מתנות וסעדו יחד.
 
טיסה זו הייתה טיסתה האחרונה של החללית אפולו, והטיסה המאוישת האחרונה של ארצות הברית למשך 6 שנים, עד שב-שב־[[12 באפריל]] [[1981]] שוגרה [[מעבורת חלל|מעבורת החלל]] [[מעבורת החלל קולומביה|קולומביה]] למשימה הראשונה ב[[תוכנית מעבורות החלל]] - [[STS-1]]. בטיסה זו בוצע גם השיגור האחרון של משגר ה[[סטורן IB]], שהיה גם השיגור האחרון של משגר מ[[סטורן (משפחת משגרים)|משפחת משגרי הסטורן]]. כמו כן, הייתה זו טיסתו הראשונה והיחידה לחלל של ה[[אסטרונאוט]] [[דיק סלייטון]], שנבחר לאסטרונאוט ב-ב־[[1959]] כאחד מ"שבעיית מרקורי", אך בעקבות בעיות רפואיות לא הורשה לטוס במסגרת [[תוכנית מרקורי]]. רק כעבור יותר מ-10מ־10 שנים, בהן הוכיח את כשירותו הרפואית, הורשה סלייטון לטוס לחלל והוא בן 51.
 
==צוותים==
שורה 156:
[[קובץ:ASTP handshake - cropped.jpg|200px|ממוזער|ימין|לחיצת היד ההיסטורית בין [[תומאס סטאפורד|סטאפורד]] ו[[אלכסיי ליאונוב|ליאונוב]].]]
[[קובץ:Apollo-Soyuz-Test-Program-artist-rendering.jpg|ימין|ממוזער|200px|איור המתאר את המפגש]]
משימת אפולו-סויוז כללה את שיגורן של חללית אפולו וחללית סויוז ופגישתן ועגינתן בחלל. למרות משימת הסויוז קיבלה את הזיהוי '''סויוז 19''' במסגרת [[תוכנית סויוז]], במהלך המשימה היא כונתה פשוט "סויוז". משימת האפולו לעומתה לא קיבלה זיהוי מספרי, אך ישנם מקורות לא-רשמייםלא־רשמיים בהם היא נקראת "אפולו 18".
 
מכיוון שמסופי העגינה של החלליות לא התאימו האחת לשנייה, שוגרה חללית האפולו עם מודול עגינה שקיבל את הזיהוי "APAS-75". ה-APAS-75 מוקמה על המשגר מתחת לחללית האפולו (כמו רכב הנחיתה הירחי במשימות הירחיות) ולאחר השיגור התנתקה חללית האפולו ממשגר ה[[סטורן IB]], התהפכה, ועגנה במודול. מלבד לשמש כמתאם בין פתחי החלליות, שימש מודול העגינה גם כ[[מנעל אוויר]], מכיוון שלחצי האוויר והרכבו היו שונים בין שתי החלליות.
 
חללית האפולו כללה שלושה אנשי צוות: [[תומאס סטאפורד]], [[ואנס בראנד]] ו[[דיק סלייטון]]. סטאפורד, מפקד המשימה, טס לחלל שלוש פעמים לפני כן, וטיסה זו הייתה טיסתו האחרונה. סלייטון, טייס מודול העגינה, היה מוותיקי האסטרונאוטים שטסו במשימה. הוא נבחר ב-1959ב־1959 לטוס ב[[תוכנית מרקורי]], אך קורקע בעקבות בעיות רפואיות. לאחר יותר מ-10מ־10 שנים בהן הוכיח את כשירותו, ושבמהלכן מונה לממנה ומנהל צוותי משימות החלל המאוישות, הציב סלייטון את עצמו למשימה זו. הוא היה בן 51 בטיסה והיה הזקן ביותר שטס לחלל באותה תקופה ([[ג'ון גלן]] הוא האדם המבוגר ביותר שטס לחלל, במשימת [[STS-95]] ב-1998ב־1998, והוא בן 77). לבראנד, טייס תא הפיקוד, הייתה זו טיסת החלל הראשונה. בראנד הוצב כטייס גיבוי למשימת [[אפולו 15]] וכטייס במשימת Skylab Rescue, אליה כמעט שוגר ב-1974ב־1974 לאחר שהתגלו בעיות בחללית האפולו של משימת [[סקיילאב 3]] שעגנה בתחנת החלל [[סקיילאב]].
 
חללית הסויוז כללה שני אנשי צוות: [[אלכסיי ליאונוב]] ו[[ואלרי קובשוב]]. לליאונוב, מפקד המשימה, הייתה זו טיסת החלל השנייה. הוא טס לפני כן במשימת [[ווסחוד 2]] ב-1965ב־1965, במהלכה הפך לאדם הראשון שביצע [[הליכת חלל]]. לקובשוב, מהנדס הטיסה, הייתה זו גם הטיסה השנייה. הוא טס ב-1969ב־1969 במשימת [[סויוז 6]]. ליאונוב וקובשוב התאמנו במקור למשימת [[סויוז 11]] ששוגרה ב-1971ב־1971 והסתיימה באסון, אך קורקעו לאחר שקובשוב נחשד כחולה ב[[שחפת]].
 
למרותאף על פי שהציוד לתוכנית ASTP יועד למשימה אחת בלבד, הוא איפשר לנאס"א להתמקד בטיסות מאוישות בחלל גם לאחר סיום תוכניות אפולו וסקיילאב. משגר הסטורן IB ששימש לשיגור חללית האפולו, וחללית האפולו עצמה, היו "שאריות" מאותן תוכניות חלל. חללית הסויוז ששימשה את המשימה הייתה גרסה של החללית שפותחה לאחר אסון סויוז 11 וכללה מקום רק לשני אנשי צוות. חללית הזווז ששוגרה למשימה תוכננה כך שתוכל לפעול בלחץ אוויר נמוך יותר, והרכב גזים שונה, כך שהמעבר ממנה אל חללית האפולו (בה שררו תנאי לחץ שונים והרכב האוויר היה שונה) יהיה פשוט ככל הניתן.
 
משימת אפולו-סויוזאפולו־סויוז הייתה המשימה הראשונה שנשאה מחשבון נייד ניתן לתכנות (מדגם [[HP-65]]). המחשבון תוכנת לבצע חישובי גיבוי כדי להחליף באופן חלקי את [[מחשב]] המשימה של אפולו במקרה של תקלה או השבתה שלו (שלא התרחשה בסופו של דבר).
 
===השיגור ובמסלול===
[[קובץ:Soyuz ASTP rocket launch.jpg|200px|ממוזער|ימין|שיגור חללת הסויוז על גבי [[סויוז (משגר)|משגר סויוז]].]]
[[קובץ:Apollo-Soyuz Test Project Saturn IB launch.jpg|200px|ממוזער|שמאל|שיגור חללית האפולו על גבי משגר [[סטורן IB]].]]
שתי החלליות שוגרו ב-15ב־15 ביולי 1975, חללית הסויוז בשעה 12:20 [[UTC]] וחללית האפולו בשעה 19:50 [[UTC]]. לאחר כיום וחצי, ב-17ב־17 יולי בשעה 16:19:09 [[UTC]], עגנו החלליות האחת בשנייה, כאשר החללית האקטיבית בעגינה הייתה האפולו, והיא זו שביצעה את מרבית תמרוני העגינה. כשלוש שעות מאוחר יותר, שני מפקדי החלליות, סטאפורד וליאונוב, לחצו ידיים בפתח חללית הסויוז. לחיצת היד ההיסטורית תוכננה להתבצע מעל העיר [[בוגנור רג'יס]] (Bognor Regis) שב[[אנגליה]], אבל בגלל עיכוב היא התרחשה מעל העיר [[מץ]] ב[[צרפת]].
 
בעוד החלליות מעוגנות, ביצעו צוותיהן ניסויים מדעיים משותפים, החליפו דגלים ומתנות שונות (ביניהן גם זרעי עצים שנשתלו לאחר מכן באדמות שתי המדינות), חתמו על תעודות, ביקרו בחלליות השונות, סעדו יחד ושוחחו בשפות השונות (הדובר היה מדבר בשפת השומע - האמריקאים פנו לרוסים ברוסית והרוסים פנו לאמריקאים באנגלית). בוצעו גם תמרוני היפרדות ועגינה נוספים, בהם החלליות שינו את תפקידיהם וחללית הסויוז הייתה האקטיבית.
 
לאחר כ-44כ־44 שעות בהן היו החלליות יחד נפרדו החלליות וחללית האפולו יצרה "[[ליקוי חמה]]" מלאכותי עבור חללית הסויוז. לאחר עגינה קצרה נוספת, ב-19ב־19 ביולי בשעה 15:26:12, נפרדו החלליות בפעם האחרונה ונפרדו לדרכיהן השונות. חללית הסויוז נשארה בחלל 5 ימים נוספים ונחתה ב-21ב־21 ביולי, 10:50 [[UTC]], וחללית האפולו נשארה בחלל 9 ימים נוספים ונחתה ב-24ב־24 ביולי 21:18 [[UTC]].
 
===סיום המשימה===
משימת ASTP נחשבה להצלחה מרשימה, גם מבחינה טכנית וגם מבחינת [[יחסי ציבור|יחסי הציבור]] עבור שני הצדדים. עבור העולם כולו היה זה אירוע מרגש שגרר תגובות נלהבות מנשיאי שתי המדינות ואף מ[[מזכ"ל האו"ם]]. התקלה הרצינית היחידה במשימה עלתה בעקבות טעות של צוות חללית האפולו בעת ההכנות ל[[חדירה לאטמוספירה]], שהביאה לנחיתה קשה במיוחד ולכניסת גזים מזיקים אל תוך החללית. הטעות הייתה השארת מערכת בקרת התגובה פעילה במהלך הנחיתה, ולכן נפלטו ממנה אדי דלק רקטי רעילים במיוחד ([[חנקן ארבע-חמצני]] - nitrogen tetroxide), שנשאבו אל תוך תא הפיקוד בגלל הפרשי לחץ. כתוצאה מהגזים איבד בראנד את הכרתו לזמן קצר, וסלייטון דיווח על בחילה. כשל נוסף אירע בעת פגיעת החללית במים: שלושת בלוני הייצוב שמוקמו בחרטום החללית, ושיועדו להעמיד את החללית במצב זקוף לאחר הפגיעה במים, כשלו בפעולתם, ולכן חללית האפולו נשארה הפוכה בתוך המים עד שבאו צוותי החילוץ. לאחר חילוצם, ליתר ביטחון, אושפזו השלושה לשבועיים בבית חולים ב[[הונולולו]].
 
משימה זו הייתה משמתה האחרונה של חללית האפולו, ומיד לאחר שיגורה החלה נאס"א לשפץ את אזור השיגור 39{{כ}} (LC-39) שב[[מרכז החלל קנדי]] כך שיתאים לשיגורי [[מעבורת חלל|מעבורות החלל]]. LC-39 נבנה במקור לשיגור ה[[סטורן V]], ועבר מספר התאמות כך שיוכל לשגר את משגרי הסטורן IB הקטנים יותר. ב-12ב־12 באפריל 1981 שוגרה מעבורת החלל קלומביה מ-LCמ־LC-39 למשימתה הראשונה - [[STS-1]].
 
==הסמל==
שורה 186:
[[קובץ:ASTP patch.png|200px|ממוזער|ימין|[[טלאי משימה]] נוסף ששימש את המשימה]]
[[קובץ:Apollo-soyuz.jpg|350px|ממוזער|שמאל|חללית אפולו וחללית סויוז כפי שמוצגים ב[[מוזיאון האוויר והחלל הלאומי]] של ארצות הברית ב[[וושינגטון די. סי.]]]]
[[טלאי משימה|טלאי המשימה]] תוכנן תוך מחשבה רבה על שמירת הגאווה הלאומית של הצדדים. כפי שניתן לראות בתמונת אנשי הצוות, האסטרונאוטים האמריקאים ענדו את הסמל כשצידו הכחול משמאל כך שהכיתוב מראה "אפולו-סויוזאפולו־סויוז" ואילו הסובייטים ענדו את התג כשצידו האדום משמאל. בצורה זו הכיתוב מראה
"סויוז־אפולו".
"סויוז-אפולו".
 
==מורשת==
ב-15ב־15 ביולי 1975, יום השיגור, פירסמה רשות הדואר האמריקאית בולים לציון האירוע, עליהם צויר מפגש החלליות. גם רשות הדואר של ברית המועצות פרסמה בולים לציון האירוע.
 
ב-1977ב־1977 גילה ה[[אסטרונום]] הרוסי [[ניקולאי צ'ורניך]] [[כוכב לכת מינורי]] שקיבל את השם [[2228 Soyuz-Apollo]] על שם המשימה.
 
ב-16ב־16 ביולי 2010, לכבוד יום השנה ה-35ה־35 למשימתם, נפגשו צוות האפולו וצוות הסויוז (למעט דיק סלייטון שנפטר ב-1993ב־1993) ב[[ניו יורק]].{{הערה|[http://www.space.com/8776-international-space-crew-reunites-mission-35th-anniversary.html First International Space Crew Reunites for Mission's 35th Anniversary]}}
{{-}}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אפולו-סויוז"