ליליאן הלמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא נערך שנה |
מ עיצוב |
||
שורה 1:
{{סופר
|שם=ליליאן הלמן
|תמונה={{אין תמונה|אישה|יישור=
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[20 ביוני]] [[1905]]
שורה 24 ⟵ 23:
|אתר=
}}
'''ליליאן פלורנס הֶלְמַן''' ([[20 ביוני]] [[1905]], [[ניו אורלינס]], [[לואיזיאנה]], [[ארצות הברית]] - [[30 ביוני]] [[1984]], [[טיזברי]], [[מסצ'וסטס]], ארצות הברית) הייתה [[מחזאי]]ת ו[[תסריטאי]]ת [[אמריקאים|אמריקאית]] שנודעה בדעות שמאליות וב[[אקטיביזם]] פוליטי. היא הוכנסה ל{{ה|רשימה השחורה של הוליווד}} בשיאה של [[מקארתיזם|הפאניקה האמריקאית מקומוניזם]] בין השנים 1947 ו-1952. על אף שהמשיכה להעלות מחזות ב[[תיאטראות ברודוויי]] ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], החרם מצד [[תעשיית הקולנוע האמריקאית]] פגע בה כלכלית באופן חד. הלמן זכתה לשבחים על הקרבת הקריירה בכך שסירבה להשיב על שאלות [[ועדת הקונגרס לפעילויות בלתי-אמריקאיות]] (שהקים [[ג'וזף מקארתי]]). היא הכחישה שהייתה חברה ב{{ה|מפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית}}, אך רבים פקפקו בהכחשה, ובהם כתבת המלחמה [[מרתה גלהורן]] ומבקרת הספרות [[מרי מקארתי]].
הלמן הייתה נשואה ל[[ארתור קובר]], [[הומוריסטן]], תסריטאי ו[[יחצ"ן]], בין השנים 1925 ל-1932. הלמן קיימה מערכת יחסים זוגית עם הסופר [[דשייל האמט]] משנת 1931 עד מותו בשנת 1961. הם לא נישאו מעולם, משום שהאמט היה נשוי.
המוניטין של הלמן ספג מכה קשה לאחר ש[[מרי מקארתי]] תקפה את אמינותה, בתוכנית הטלוויזיה [[המופע של דיק קאווט]] בשנת 1980. הלמן תבעה את מקארתי בגין הוצאת [[דיבה]]. במהלך המשפט (שלא הסתיים בימי חייה של הלמן) עלה כי זכרונותיה של הלמן, שזכו להצלחה מסחרית, בספרים כגון ''Pentimento'', אכן זרועים בטעויות, וכן שהחלק בספר ''Pentimento'' שנקרא ''Julia'', אשר שימש בסיס לסרט באותו שם משנת 1977, הוא ככל הנראה המצאה על בסיס חייה של [[מיוריאל גארדינר]], פסיכיאטרית אשר סייעה למאות לברוח מהנאצים ב[[אוסטריה]], ולא אוטוביוגרפיה.{{הערה|שם=לייף|קארל רוליסון, ''Lillian Hellman: Her Life and Legend'', הוצאת iUniverse,{{כ}} 2008, עמ' 348 - 353
==הערות שוליים==
| |||