הקדמה – הבדלי גרסאות

'''הקדמה''' ל[[ספר]] מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של ה[[מחבר]] או ה[[עורך]] אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר. להקדמה ניתנות כותרות שונות: הקדמה, פתיחה, מבוא, פתח-דבר ואפילו אקדמות מילין (prolegomena). בספר "המשפט" מאת [[חיים כהן]] ניתנה להקדמה הכותרת "דברי הסבר, אזהרה, התנצלות ותודה". הקדמות נמצאות לרוב בספרי עיון ומחקר ומיעוטן בספרות בדיונית.

 

:את ספרו "דיוקן עצמי עם צלקת" מסיים [[רומן פריסטר]] בפסקה:

:{{ציטוט|תוכן=כתיבת הספר נמשכה ארבע שנים. חלקו נכתב בתל אביב, חלקו בפולין. בכל מקום ליוו אותי עידודה ועזרתה של רעייתי שולמית. העובדה שעם סיום הכתיבה עלו הנשואים שלנו על שרטון אינה גורעת מאום מתחושת אסירות התודה שאני חש כלפיה.}}

מספר האנשים הזוכים לתודה ואורכם של דברי התודה נתונים לשיקול דעתו של המחבר, אך על כך העיר [[ג'ון לה-קארה]] בפתח ספרו "בית רוסיה": {{ציטוט|תוכן=שורה ארוכה של דברי תודה והוקרה בראשיתו של ספר, עלולה להיות טרחנית ומייגעת כרשימת העושים במלאכה בסרט קולנוע.}}

 

אחרים הנוהגים להותיר את ההקדמה למהדורה הראשונה ללא שינוי, ולצרף הקדמה נוספת, ובה תיאור החידושים הנכללים במהדורה החדשה. הכותרת מציינת את המהדורה לכבודה נתחברה הקדמה זו, למשל "הקדמה למהדורה השלישית". כאשר הספר זוכה למהדורות אחדות, מצטברות בשיטה זו הקדמות אחדות.

 

 

==הקדמה מאוחרת==