יוהאן השלישי, מלך שוודיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Bot
שורה 37:
'''יוהאן השלישי''' (ב[[שוודית]]: '''Johan III'''; {{כ}} [[20 בדצמבר]] [[1537]] – [[17 בנובמבר]] [[1592]]) היה [[מלכי שוודיה|מלך שוודיה]] מ-[[1568]] ועד מותו. הוא היה בנם של [[גוסטב ואסה, מלך שוודיה|גוסטב ואסה]] ושל אשתו השנייה, מרגרט ליונהבורד, אשת אצולה שוודית. הוא גם היה שליט [[פינלנד]] כדוכס יוהאן בין השנים [[1556]] – [[1563]]. ב-[[1581]] הוא קיבל את התואר "הנסיך הגדול של פינלנד".
==ביוגרפיה==
יוהאן היה בנם השניםהשני של גוסטב ואסה (הראשון) ושל מרגרט ליונהבורד. כדוכס פינלנד הוא התעמת עם אחיו, [[אריק הארבעה עשר, מלך שוודיה]] וב-[[1563]] הוא נכלא על ידו. לאחר שיחרורו מהכלא, ככל הנראה בשל אי השפיות של אחיו, הצטרף יוהאן למתנגדים לאחיו, הדיח אותו וירש אותו על כס המלכות. בעל בריתו החשוב ביותר היה דודו מצד אמו, סטן ליונהבורד. זמן קצר לאחר מכן הוציא יוהאן להורג את יועצו הנאמן ביותר של אחיו, יורן פרסון, שהוחזק כאחראי העיקרי ליחס הנוקשה שיוהאן זכה לו כאשר נכלא. עד יומו האחרון של אחיו אריק, קיננו בליבו של יוהאן חששות. הפחד שלו מפני האפשרות שהמלך המודח ישוחרר מכלאו, הובילה אותו להורות ב-[[1571]] לשומריו של אחיו, להרוג אותו בכל מצב בו יעלה בפניהם החשד שמישהו עלול לשחרר אותו. באופן זה סיים אריק הארבעה עשר ככל הנראה את חייו ב-[[1577]].
 
בהמשך יזם יוהאן שיחות שלום עם [[דנמרק]] ועם העיר [[ליבק]], כדי להביא את [[מלחמת שבע השנים הצפונית]] לקיצה, אך דחה את הסכמי רוסקילדה (1568) שבו קיבלו נציגיו דרישות מרחיקות לכת של הדנים. לאחר שנתיים נוספות של לחימה, הסתיימה המלחמה בלי יותר מדי ויתורים של השוודים בהסכם [[שצ'צ'ין]] שנחתם ב-[[1570]]. בשנים הבאות הוא נלחם בהצלחה נגד רוסיה ב[[מלחמת ליבוניה]] שהסתיימה ב-[[1583]] בחתימתו של הסכם פלוסה ושוודיה קיבלה בחזרה את העיר [[נרבה]]. באופן כללי הושפעה מדיניות החוץ של יוהאן מקשריו עם [[פולין]], שבשנת [[1587]] היה בנו [[זיגמונט השלישי ואזה|זיגימונד]] ל[[מלך פולין]].