יוסי פלדמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור, קישורים פנימיים
שורה 8:
במקביל לעבודתו במשק [[רביבים]] הרבה לסייר ברחבי ה{{ה|נגב}} והשתתף בסיורים ומחקרים ארכיאולוגיים באזור. בין השנים [[1952]]-[[1951]] השתתף כסייר במשלחתו של הארכיאולוג [[נלסון גליק]] שהגיע מ[[ארצות הברית]] לחשוף עתיקות ב{{ה|נגב}}. בין השנים 1957-1954 עמד בראש פרויקט שיחזור ושיקום [[שבטה|העיר הנבטית בשבטה]] שכלל כ-100 עובדים. כן עסק באותה תקופה בשיחזור ושיקום חווה חקלאית קדומה בשבטה .
 
בשנת [[1958]] הקים סמוך לקיבוץ [[עין גדי (קיבוץ)| עין גדי]], את [[בית ספר שדה|בית ספר השדה]] הראשון בישראל. בית ספר זה שימש ב-[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] וב-[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] של המאה הקודמת מרכז לטיולי בתי ספר ותנועות נוער באזור הנגב ובמדבר יהודה. הרעיון מאחרי הקמת בית הספר הוא שבנוסף להיותו מקום לינה למטיילים בנגב ובמדבר יהודה ישמש מרכז מחקר ולימוד לחי ולצומח בסביבתו כשהתלמידים נוטלים חלק פעיל בסיורי מחקר, תצפיות בטבע ועוד. וכך לומדים להכיר טוב יותר את החי והצומח והסביבה באזור. במסגרת פעילות [[בית ספר שדה עין גדי|בית ספר שדה בעין גדי]] בוצע לראשונה בארץ סימון שבילים במדבר יהודה והוצאה לאור מפת סימון שבילים על ידי ועדה ציבורית לסימון שבילים שיוסי פלדמן עמד בראשה. עם סיום תפקידו של פלדמן כראש הוועדה לסימון שבילים החליף אותו [[אורי דביר]]. לימים הורחב פרויקט סימון השבילים לכל רחבי הארץ.
 
בשנת [[1961]] החל פלדמן לפעול במסגרת [[החברה להגנת הטבע]] שאימצה דרך פעילותו החינוכית של [[בית ספר שדה עין גדי]] והקימה באותה מתכונת בתי ספר שדה דומים במקומות נוספים ברחבי הארץ.