רחוב חזון איש – הבדלי גרסאות

עד [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] שימש הרחוב כגבול המזרחי של בני ברק, התוחם את שכונת [[זיכרון מאיר]] ממזרח. ממערב ומדרום לו שכנו פרדסים וחורשות. ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] הם שימשו כמקומות מסתור ומוקדי פעילות של אנשי [[אצ"ל]] ו[[לח"י]]. בשנות ה-40 עבר [[החזון איש]] מ[[גבעת רוקח]] להתגורר בבית שנבנה עבורו במרכז הרחוב. הוא נהג לטייל לצורכי בריאות במעלה הרחוב, לאורך "פרדס ברמן" שבחלקו הדרומי של הרחוב.לאחר פטירת החזון איש נקרא הרחוב על שמו. בית החזון איש ניצב על תלו, עליו נוספו קומות חדשות, והוא משמש כ[[תלמוד תורה|תלמוד התורה]] "[[תלמוד תורה תשב"ר|תשב"ר]]". התלמוד-תורה קרוי על שם החזון איש. בעשור הראשון של [[המאה ה-21]] נבנה עבור התלמוד-תורה מבנה נוסף ברחוב סמוך. בסמוך למבנה הישן של תלמוד תורה "תשב"ר", מוביל הרחוב לשיכון [[חסידות סאטמר|סאטמר]].

ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] נמכר שטח "פרדס ברמן" ליזמים פרטיים ונבנתה עליו שכונת "רמת דוד", על שם הרב [[דוד פוברסקי]] (שמה הלא-רשמי: "קריית משה"). רבה של השכונה הוא הרב [[שריאל רוזנברג]]. עם השנים הורחבה הבנייה באזור ונבנה בו מרכז מסחרי שוקק. בשני מתחמים נפרדים בשכונה הוקמו שתי קריות חינוך לבנים ולבנות. מול השכונה, מזרחית-צפונית למפגש הרחובות חזון איש-עזרא, הוקמה קריית [[חסידות נדבורנה|נדבורנה]]. לאחר הקמת הקריה שונה קטע הרחוב המתחבר לרחוב חזון איש ונקרא רחוב אדמו"רי נדבורנה.