ויקיפדיה

מבצע ערצב 19 – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תיקון טעות הקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
מ הגהה, אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, הסרת קישורים עודפים, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 38:
===איום מערך הטילים===
[[קובץ:Sa6 1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|רכב שיגור נייד SA-6]]
במהלך [[מלחמת ההתשה]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]], ניצב [[חיל האוויר הישראלי]] בפני מערכי [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]] שגדלו והשתכללו. הבעיה נחשפה בשיא חומרתה במלחמת יום הכיפורים, שבה איבדה ישראל יותר מרבע ממטוסי הקרב שלה; מחצית מהאבדות היו בארבעת הימים הראשונים של הלחימה. חלק ניכר מהמטוסים אבדו כתוצאה מפגיעת [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]]. הנשק שהתברר כקטלני ביותר היה ה-[[SA-6]], סוללות ניידות מתוצרת [[ברית המועצות]] שרכבי השיגור שלהן חומשו בשלושה טילים. מערכות ההתרעה של המטוסים הישראליים עדיין לא הכירו את אות ה[[מכ"ם]] של טילים אלו, וההתחמקות מהם הייתה קשה. במהלך המלחמה השתלטו כוחות ישראליים על רכיבי סוללות SA-6 ועל [[נפל תחמושת|נפלים]] של הטילים, עובדה שאפשרה פיתוח אמצעי התגוננות אלקטרונית מפניהם וטקטיקות לתקיפתם‏‏לתקיפתם.{{הערה|1=‏זאבזאב בונן, '''רפא"ל ממעבדה למערכה''', הוצאת רפאל‏רפאל}}.
 
לחיל האוויר היו תוכניות מגירה לתקיפת אתרי הטילים במצרים ([[מבצע תגר]]) ובסוריה ([[מבצע דוגמן]])‏‏.{{הערה|שם=Y. Abudi|1=‏יוסייוסי עבודי, [http://www.fisherinstitute.org.il/_Uploads/17801-32.pdf '''"מה בין "תגר" ל"דוגמן"'''], עמ' 7‏7, מפרסומי [[מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל]]}}. התוכניות התבססו על מטס הטעייה של [[מל"ט]]ים, ושיגור [[טיל אוויר-קרקע|טילי אוויר-קרקע]] מונחי קרינה מסוג [[AGM-45 שרייק|שרייק]]. עקב ההתארגנות החפוזה וריבוי המשימות הדחופות של חיל האוויר בתחילת המלחמה הופסק מבצע תגר אחרי מטס הכנה שנחל הצלחה מוגבלת. מבצע דוגמן, שניזון ממודיעין לקוי, פגע בשתי סוללות טילים בלבד, והסתיים באבדות כבדות לחיל האוויר. חלק מהכישלון נבע מתורת הלחימה של חיל האוויר באותה תקופה, שחייבה תקיפה של היעדים ביעף נמוך, שחשף את המטוסים לפגיעות מ[[תותח נ"מ|תותחי נ"מ]].{{הערה|1=בעיקר מתותחי ה-[[ZSU-23-4]]}}{{הערה|שם=Y. Abudi|1=}}{{הערה|1=‏[[שמואל גורדון]], '''[[30 שעות באוקטובר]]''', ספרית מעריב, 2008.‏}}
 
כדי לא לספוג אבידות כבדות בעימותים עתידיים הוקם בחיל האוויר צוות שמטרתו הייתה למצוא פתרונות טכנולוגיים וטקטיים לבעיית סוללות טילי הקרקע-אוויר. הצוות פעל בעיקר בין השנים [[1973]] ו-[[1978]], ואחד מחבריו הבכירים היה אלוף משנה [[אביאם סלע]], שהשתתף בפיתוח מערכת [[שליטה ובקרה]] למערך הלחימה בטילי קרקע-אוויר.
שורה 47:
 
===משבר הטילים בבקעת הלבנון===
[[תמונהקובץ:Egyptian Mi-8.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מסוק [[מיל מי-8]] בשירות [[חיל האוויר המצרי]]]]
ב-[[28 באפריל]] [[1981]] הפיל חיל האוויר הישראלי שני [[מסוק]]י [[מי-8]] סוריים בשמי לבנון. סוריה הגיבה בקידום 3 סוללות טק"א (טילי קרקע-אוויר) מסוג SA-6 ל[[בקעת הלבנון]]. פריסת הסוללות החדשה פגעה ביכולת ההרתעה של ישראל וביכולת התמרון של חיל האוויר הישראלי בשמי לבנון. ראש הממשלה [[מנחם בגין]] החליט על תקיפת הסוללות, אך הפעולה נדחתה, ולבסוף טורפדה בהתערבות אמריקאית. במהלך השנה שחלפה עד לתחילת [[מלחמת לבנון הראשונה|מלחמת לבנון]] עובה מערך הטק"א הסורי בעוד 16 סוללות SA-6, ובסוללות [[SA-2]] ו-[[SA-3]]. הסוללות גובו ב[[תותח נ"מ|תותחי נ"מ]] ארבע-קניים מסוג [[ZSU-23-4|שילקה]] לסיכול תקיפה נמוכת-יעף.
 
שורה 55:
 
==הכנות לפעולה==
[[תמונהקובץ:IAI-Scout-hatzerim-1.jpg|ממוזער|300px|[[סקאוט (כטב"ם ישראלי)|כטב"ם מסוג סקאוט]] מוצג ב[[מוזיאון חיל האוויר]] בחצרים. כטב"מים מסוג זה פעלו בחיל האוויר הישראלי החל משנת [[1979]].]]
המבצע תוכנן במשך שנים אחדות, וההכנות הלוגיסטיות והקרביות אליו ארכו כמה חודשים. לצורך המבצע פותחו אמצעי לחימה ואמצעים אלקטרוניים ייעודיים ובוצעו אימונים ממושכים. שמה המקורי של תוכנית המבצע היה '''חפרפרת''', והיא נועדה להתקיים במנותק מלחימה קרקעית. תוכנית התקיפה במסגרת מלחמה כוללת נקראה '''ערצב''', והמספר "19" שיקף את מספר סוללות הטילים בבקעת הלבנון ערב המבצע.
 
שורה 61:
 
להכנות המודיעיניות היה שותף גם [[המוסד]]. בכיר המוסד [[נחיק נבות]] כתב:
{{ציטוט|תוכן=כמענה לאילוץ האופרטיבי החדש, הצלחנו להשיג ממדינה ידידותית את המפרטים הטכנו-אלקטרוניים המדוייקים של הטילים הללו. המידע עבר במהירות למטה חיל האוויר בקריה ומשם לטייסים בבסיסי חיל האוויר, שלמדו להכיר את הטילים ומערכותיהם ופיתחו תורת לחימה להתמודד איתם ביום פקודה.{{הערה|נחיק נבות, '''תבל ומלואה: סיפורו של איש מוסד''', הוצאת [[כנרת, זמורה ביתן, דביר|כנרת, זמורה ביתן]], 2015, עמ' 129}}}}.
 
לטובת ישראל, במאזן היתרונות והחסרונות, בשלב הפתיחה, ניצבו גורמים רבים:
שורה 73:
 
==הכוחות המעורבים וחימושם==
[[תמונהקובץ:F-4E-81st-tfs.jpg|שמאל|ממוזער|300px|F-4 פנטום מטיל פצצות]]
את התקיפה הובילו 25 מטוסי [[F-4 פנטום|קורנס (F-4 פנטום)]] של חיל האוויר הישראלי מ[[טייסת 105]], חמושים כל אחד בשני טילי [[אגרוף סגול]], בעקבותיהם טסו גיחות הפצצה נוספות מ[[טייסת 201]] וטייסות אחרות. את כוח ההפצצה ליוו מטוסי [[F-15 איגל|F-15 (בז)]] ו-[[F-16 פייטינג פלקון|F-16 (נץ)]] חמושים ב[[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר-אוויר]] מונחי-חום מסוג [[פיתון (טיל)|פיתון 3]] ו-[[AIM-9 סיידוויינדר|AIM9-L]] ובטילי-[[AIM-7 ספארו]] מונחי מכ"ם. בשיא הפעולה היו באוויר כ-90 מטוסים ישראליים.
 
למאמץ השיבוש האלקטרוני והמודיעין גויסו מטוסי [[E-2 הוקאיי|הוקאיי (דיה)]] ו[[בואינג 707]] (ראם) כמו גם [[מזל"ט]]ים מסוג [[סקאוט (כטב"ם ישראלי)|זהבן]]. את תקיפת הדמה המקדמית הובילה טייסת ה[[מל"ט]]ים. משגרי טילים קרקעיים מסוג [[כחלילית (טיל)|כחלילית]] ו[[AGM-78 סטנדרד ארם|קרס]] השתתפו גם הם בתקיפה.
 
מול כוחות אלה פעלו שלוש-עשרה טייסות של מטוסי קרב סוריים מסוג [[מיג-21]] ו[[מיג-23]], חמש-עשרה סוללות [[SA-6]], שתי סוללות [[SA-2]] ושתי סוללות [[SA-3]]. למרות ניידותן של סוללות ה-[[SA-6]], הן הוצבו בעמדות קבועות, צעד שהקל על תקיפתן. הסוללות גובו בתותחים ארבע-קניים נגד מטוסים מסוג [[ZSU-23-4|שילקה]] לסיכול תקיפה נמוכת-יעף. במהלך הלילה שבין [[9 ביוני|9]] ו-[[10 ביוני]] קודמו לבקעת הלבנון גם כמה סוללות של טילי [[SA-8]].
 
==התקיפה==
שורה 85:
בעקבות ההתנגשויות הקרקעיות עם הסורים, הגיש צה"ל ב-[[8 ביוני]] לאישור הממשלה את הוצאתו לפועל של מבצע ערצב 19. ממשלת ישראל אשרה את התקיפה בצהרי יום רביעי, [[9 ביוני]], וכבר בשעה 14:00 החלה התקיפה עצמה.
 
על הניהול הקרקעי של המבצע הופקד אלוף משנה [[אביאם סלע]] - ראש מחלקת המבצעים דאז של חיל האוויר הישראלי, ובמוצב הפיקוד השתתף בניהול הלחימה גם מפקד חיל האוויר - ה[[אלוף]] [[דוד עברי]]. התקיפה נוהלה באמצעות מערכת "פריסקופ" לשליטה ובקרה למערך הלחימה בטילי קרקע-אוויר.
 
===המכה המקדימה===
יום לפני מבצע ערצב 19, נשלחה רביעיית מסוקי [[דיפנדר]] לתקוף שתי תחנות מכ"ם סוריות מסוג [[P-15]] בעיירת החוף [[דאמור]]. מכ"מים אלו היו מסוגלים להתריע בפני תקיפת אזור הבקעה. אחרי תקיפת המסוקים הוזנקו לאזור גם מטוסי [[סקייהוק]] שהשלימו את השמדת תחנות המכ"ם. תמונת הקרב של חיל האוויר הסורי נפגעה קשות.{{הערה|שם=Six days}}
 
על פי מקורות אמריקאים, המהלך הראשון של התקיפה היה שיגור מבנה של [[מל"ט]]י הטעיה, ככל הנראה מסוג [[BQM-74 צ'אקר|תלם]] ו[[פיירבי|שדמית]], מ[[טייסת 200]] אל עבר [[בקעת הלבנון]]. פרופיל המכ"ם של המל"טים נועד לדמות [[מטוס קרב|מטוסי קרב]]. בהתאם לתכנון, סוללות הטק"א הסוריות איכנו את המל"טים ושיגרו לעברם טילים, תוך שהן חושפות את מיקומן המדויק והופכות מטרה לטילים מונחי קרינה. במקביל, איכנו אמצעים אלקטרונים קרקעיים של צה"ל את מיקום הסוללות ועדכנו את הכוחות התוקפים.‏‏{{הערה|1=‏LambethLambeth, עמ' 93‏93}}
 
===השמדת סוללות טילי קרקע-אוויר===
[[קובץ:Keres-AGM-78-hatzerim-2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|משגר "קרס" מוצג ב[[מוזיאון חיל האוויר]]]]
בחלקה הדרומי של הבקעה הופגזו הסוללות על ידי [[ארטילריה]] צה"לית ועל ידי כמה עשרות טילי קרקע-קרקע נגד מטרות קורנות - [[כחלילית (טיל)|כחלילית]] ו[[קרס (טיל)|קרס]]. היה זה השימוש המבצעי הראשון והאחרון בנשק זה.‏‏{{הערה|1=יובל שוהם, ‏{{אתר חיל האוויר||נצנוץ של כחלילית|2257-28854|21.6.2009}}‏}}
 
המטס הראשון של המבצע כלל את כל מטוסי [[טייסת 105]], הטייסת העיקרית שהפעילה את הטיל אגרוף סגול, כ-20 [[F-4 פנטום|פנטומים]] בהובלת מפקד הטייסת, סגן אלוף עמירם אליאסף.{{הערה|שם=הערה_א|1=‏טלטל זגרבה, [http://www.gvura.org/common/attachment.php?d=gvura&a=343025 הפצצות לא השתחררו. החלטנו לעשות את האמא של העבירות], '''במחנה''', 25 ביולי 2008 ‏}} כל מטוס במטס נשא שני טילים ושיגר אותם במרחק של כ-25 קילומטרים מסוללות טילי קרקע-אוויר הסוריות.‏‏{{הערה|1=‏[[מוסטפא טלאס]] '''הפלישה הישראלית ללבנון'''‏}} הסוללות הותקפו זו אחר זו, ולא בו-זמנית, כדי לוודא את השמדתן. במטסים הבאים השתתפו גם טייסות קורנס אחרות, ובכללן [[טייסת 201]]‏‏.{{הערה|1=‏{{אתר חיל האוויר|שי טל|לא סתם "אחת"|2079-28026|'''[[בטאון חיל האוויר]]''', גיליון 181‏181, 26.6.2008}}}} הסורים ירו 57 טילי SA-6 לאוויר מבלי שהצליחו להפיל מטוסים מאוישים.‏‏{{הערה|1=‏Lambeth‏Lambeth עמ' 94}}
 
===קרבות האוויר===
התגובה הראשונה של הסורים הייתה הימנעות מהזנקת מטוסיהם לאוויר, כדי לאפשר חופש פעולה לסוללות טילי הקרקע-אוויר. בתום עשרים דקות, משנוכחו שמערך הטק"א מתמוטט, החלו הסורים להעלות מיגים לאוויר.‏‏{{הערה|שם=Six days|1=‏[[ליאור שליין]] ונועם אופיר, {{אתר חיל האוויר|ליאור שליין ונועם אופיר|שישה ימים ביוני|625-19927| '''בטאון חיל האוויר''', גיליון 145‏145}}}} מזל"טים סיפקו מידע חזותי על המראת המיגים מבסיסיהם בסוריה ואילו מטוסי [[E-2 הוקאיי|דיה]] בעלי טווח מכ"ם של 200 ק"מ סיפקו למטוסי הקרב מידע על מסלוליהם של המיגים לצורך יירוטם. המבצע לווה באמצעי שיבוש קשר שמנעו מן הסוללות הסוריות והמטוסים הסוריים לתקשר עם מרכזי [[בקרה אווירית|הבקרה האווירית]] שלהם.
 
קרבות האוויר היו קצרים, ונמשכו כדקה או שתיים.{{הערה|שם=Six days}} כולם הוכרעו באמצעות [[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר-אוויר]] המשופרים של מטוסי הבז והנץ. טייסי חיל האוויר ניצלו את השטח המת ביכולת איכון הטילים של המיגים ותקפו אותם מן הצד. סכנה מוחשית במבצע הייתה הפלת מטוס ישראלי ב[[ירי דו-צדדי]]. כדי להימנע מכך, הוראות הפתיחה באש על מטוסי האויב דרשו זיהוי ודאי, ואישורי הירי ניתנו במשורה. בשלב מסוים גם נעצרה תקיפת הקורנסים עד שהשמיים נוקו ממיגים.
 
במהלך הקרבות אחד ממטוסי הבז נפגע מטיל אוויר-אוויר ואיבד את אחד ממנועיו, אך הצליח לנחות בשלום בבסיס [[רמת דוד (בסיס)|רמת דוד]]‏‏.{{הערה|1=‏שלמהשלמה אלוני, [http://books.google.com/books?id=62sQ_CwC0egC&printsec=frontcover Israeli F-15 Eagle Units in Combat], עמוד 47‏47}}
בסך הכול הופלו במהלך המבצע 23 מיגים, 11 מהם על ידי מטוסי בז, ו-12 על ידי מטוסי נץ.
 
שורה 113:
המבצע הסתיים לעת ערב בהצלחה מלאה. 15 סוללות הושמדו ו-4 נוספות נפגעו. לא הושמד אף מטוס תוקף. בין 23 ל-26 מטוסי קרב סוריים שהוזנקו לשמי לבנון הופלו בטיליהם של מטוסי [[F-15 איגל|ה-F-15 (בז)]] ו-[[F-16 פייטינג פלקון|F-16 (נץ)]]. אף על פי שתנאי ההתחלה במבצע ערצב 19 ניבאו את הצלחתו, השלמת המבצע ללא נפילות של מטוסים ישראלים כלשהם הפתיעה את מפקדיו.
 
בתום המבצע המשיך הצבא הסורי להחדיר לאזור סוללות נוספות, ובכללן, לראשונה, סוללות SA-8. ביומיים הבאים יצאו מטוסי תקיפה ישראליים, מלווים במטוסי קרב, להשמיד את הסוללות שנותרו ולפגוע בסוללות החדשות שקודמו לבקעת הלבנון. חיל האוויר הסורי המשיך להזניק מטוסים סוריים ליירט אותם. בין 9 ל-11 ביוני הפילו מטוסי חיל האוויר 82 מטוסים סוריים, מתוכם כ-30 ב-10 ביוני וכ-19 ב-11 ביוני. מספר טייסים סורים נפלו בשבי הישראלי וסיפקו מודיעין יקר ערך. באחת הגיחות תקף פנטום של חיל האוויר רכיבי סוללת SA-6 שהיו בנסיגה מעמדותיהם. לאחר שהחימוש הייעודי לתקיפה לא השתחרר במספר יעפים, השמיד צוות המטוס - עמירם אליאסף ועמי סדן - את הסוללה ביעף נמוך בעזרת תותח המטוס. על כך הם זכו ב[[צל"ש]] מפקד חיל האוויר.‏‏{{הערה|שם=הערה_א}}
 
מבצע ערצב 19 העניק לישראל [[עליונות אווירית]] מוחלטת בשמי לבנון ולחיל האוויר הישראלי נפתח פתח לסייע באופן חופשי לכוחות הקרקע. יחד עם זאת, בשבועות שאחרי כן הסתפק חיל האוויר במשימות של סיוע קרוב ולא יזם מבצעים גדולים נגד כוחות אויב. כך, לא הושמדו כוחות קרקעיים גדולים של הסורים במהלך נסיגתם מלבנון לסוריה. ההחלטה על כך התקבלה בדרג הממשלתי שחשש מגלישת הלחימה מעימות מוגבל עם צבא סוריה למלחמה כוללת. ואכן, ב-11 ביוני נכנסה לתוקפה [[הפסקת אש]] בין ישראל לסוריה שהושגה בתיווך אמריקאי.
 
חרף הפסקת האש, עד סוף ספטמבר הושמדו 14 סוללות SA-6 נוספות, ומספר המיגים שהופלו הגיע לכ-85. במהלך המלחמה כולה איבד חיל האוויר שני מטוסים ישראלים באש מן הקרקע אך לא איבד אף מטוס בקרבות אוויר-אוויר.
שורה 121:
 
==השלכות המבצע==
מבצע ערצב 19 נחשב בעיני בכירי חיל האוויר הישראלי, לצד [[מבצע מוקד]], [[מבצע אופרה]] ו[[מבצע יונתן]], לאחד מארבעת המבצעים החשובים ביותר שעצבו את דמותו של חיל האוויר.{{הערה|1={{אתר חיל האוויר||במוקד האירועים|975-16630|בטאון חיל האוויר, גיליון 121}}}} יחד עם זאת, בחוגים ביטחוניים הועלתה בדיעבד השאלה האם נכון היה לחשוף בתקיפה את היכולות המיוחדות שפיתח חיל-האוויר למטרות השמדת הטילים, מבלי לנצל את העליונות האווירית שנקנתה להשמדת היחידות הקרקעיות של הצבא הסורי בלבנון.
 
המבצע עורר עניין רב בחילות אוויר מערביים שראו בו דוגמה לשימוש מוצלח ביכולות הטכנולוגיות המערביות להבסת דוקטרינת ההגנה האווירית הסובייטית. משלחת אמריקאית בראשות ה[[גנרל]] [[ג'ון צ'יין]] הגיעה כשנה לאחר המבצע ללמוד את לקחי התקיפה. עם זאת, בתקיפה שערכו האמריקאים בלבנון ב-[[1983]] נגד סוללות נ"מ סוריות, בעקבות [[הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות]], לא הושגו תוצאות טובות.
 
על פי ה[[אלוף]] [[דוד עברי]] מפקד חיל האוויר הישראלי לשעבר, תוצאות התקיפה התקבלו בתדהמה בצבאות [[ברית ורשה]] וערערו את ביטחונם בטכנולוגיה הסובייטית ובערכו של מערך הטק"א שברשותם. הישגי מבצע ערצב 19 נלמדים עד היום בחילות אוויר בכל העולם.{{הערה|שם=:0|1=[http://www.airpower.au.af.mil/airchronicles/apj/apj89/win89/hurley.html The BEKAA Valley Air Battle, June 1982: Lessons Mislearned?] C1C Matthew M. Hurley, USAFA, Airpower Journal - Winter 1989 {{אנגלית}} }}.
 
==לקריאה נוספת==
שורה 139:
* אהרון לפידות, [http://iaf.org.il/969-16588-HE/IAF.aspx "ההלם שקיבלו הרוסים בעקבות השמדת הטילים, תרם לתהליך שהוביל להתפוררות ברית המועצות"], [[ביטאון חיל האוויר]] גיליון 118, {{כ}} 01.12.1997.
* שלמה אלוני [http://books.google.com/books?id=62sQ_CwC0egC&printsec=frontcover Israeli F-15 Eagle Units in Combat''''''], עמ' 44 {{אנגלית}}
* שלמה אלוני וטוני הולמס,[http://books.google.com/books?id=mKyWYMkW960C&printsec=frontcover Israeli F-4 Phantom II Aces‎Aces], עמ' 84 {{אנגלית}}
* [http://www.youtube.com/watch?v=laD9yQa-JaM&feature=related IAF in the Lebanon War], סרט באתר youtube
* C1C Matthew M. Hurley, USAFA [http://www.pakdef.info/forum/archive/index.php/t-8588.html The BEKAA Valley Air Battle] {{אנגלית}}
* Benjamin S. Lambeth [http://books.google.com/books?id=g28yvaf3988C&printsec=frontcover The transformation of American air power], Page 92 - The Bekka Valley Precident {{אנגלית}}
* James R Brungess ‏‏[http://books.google.com/books?id=eviA7QS1u_kC&printsec=frontcover Setting the context: suppression of enemy air defenses...], Air University press, June 1994 עמ' 16-2416–24 {{אנגלית}}
* [http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,925454,00.html '''Into the Wild Blue Electronically'''] כתבה במגזין [[טיים]] מ-21 ביוני 1982 {{אנגלית}}
* {{ישראל היום|אהרון לפידות|30 שנה למלחמת לבנון|17698|}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מבצע_ערצב_19"