פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 26 בתים, לפני 3 שנים
מ
ב-[[25 ביולי]] [[1898]] עם פרוץ [[מלחמת ארצות הברית-ספרד]] פלש כוח אמריקני לפוארטו ריקו. בסיום המלחמה נאלצו הספרדים לפי תנאי [[הסכם פריז 1898]] למסור לארצות הברית את פוארטו ריקו, קובה, ה[[פיליפינים]] ו[[גואם]]. עד 1900 פוארטו ריקו נשלטה על ידי [[מושל צבאי]] שמינה נשיא [[ארצות הברית]]. חוק פורקר העניק ממשל עצמי מסוים לתושבי האי הכולל בית נבחרים. חוק ג'ונס-שפרות העניק לתושבי האי אזרחות אמריקנית ובחירת סנאט שיהיה בית הנבחרים השני.
 
פורטוריקנים רבים שירתו בצבא ארצות הברית מ[[מלחמת העולם הראשונה]] ואילך. אסונות טבע והשפל הכלכלי פגעו קשות בכלכלת האי, והחלו להישמע דרישות לעצמאות פוארטו ריקו. שינוי בממשל האי הגיע תחת הממשל של רוזוולט ו[[טרומן]]. ב-[[1946]] מינה הנשיא טרומן את המושל יליד האי הראשון, וב-[[1947]] הוענקה הזכות לבחור באופן דמוקרטי מושל לאי. בבחירות שהתקיימו ב-[[1948]] נבחר לואיס מוניוס, מארין (Muñoz Marín) שכיהן בתפקיד עד [[1964]].
 
מתקופה זו ואילך החלה הגירה מסיבית של תושבי פוארטו ריקו לארצות הברית, בייחוד לעיר [[ניו יורק]], בחיפוש אחרי רמת חיים טובה יותר. לפי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של ארצות הברית, מ-[[2003]] מספר אזרחי ארצות הברית שמוצאם מפוארטו ריקו עולה על מספר התושבים באי.