נשק כימי – הבדלי גרסאות

השימוש המוצלח הראשון בנשק כימי נעשה ב[[קרב איפר השני]] (אפריל [[1915]]) ב[[מלחמת העולם הראשונה]] על ידי ה[[גרמניה|גרמנים]]. אמנם מספר הנפגעים מנשק כימי במלחמה זו לא היה גבוה (יחסית למספר הנפגעים מ[[כלי נשק]] קונבנציונליים), אך יצא לו מוניטין של נשק מפחיד ואכזרי. הבעיה העיקרית במיגון כנגדו היא בכך שקשה להגן על כל הגוף ולעתים מספיק שיש שטח מגע קטן של הגוף עם החומר המזיק על מנת לגרום ל[[מוות]]. בנוסף, עצם השימוש במיגון מקשה על התנועה, הראייה והנשימה.

 

 

יעילות הנשק הכימי ב[[מלחמה]] היא מוגבלת. עיקר כוחו ב[[פאניקה]] שהוא גורם כאשר מתבצע בו שימוש כנגד [[אוכלוסייה אזרחית]]. דרכי התגוננות מפני נשק כימי כוללות [[מסכת גז]], המסננת את האוויר קודם נשימתו, ושהייה ב[[חדר אטום]], המונע חדירת גז. טווח השפעתו קטן ומושפע ממזג האוויר ופני השטח.