היינץ ראו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Netanel488 (שיחה | תרומות) מ ←פתיח: תיקון |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''היינץ''' ('''היינריך''') '''ראו''' ('''Heinz''' ('''Heinrich''') '''Rau''';{{כ}} [[10 בנובמבר]] [[1896]] – [[13 בפברואר]] [[1965]]{{הערה|תאריכי ומקומות לידתו ופטירתו: ע"פ [http://www.answers.com/topic/heinrich-rau מידע] באתר [[Answers.com]] {{אנגלית}}}}) היה [[אדריכל]] ו[[תכנון ערים|מתכנן ערים]] [[ישראל]]י [[יהדות גרמניה|יליד גרמניה]], ממובילי [[הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל]] ומחלוצי מתכנני [[ירושלים]] המודרנית בשנותיה הראשונות של [[מדינת ישראל]].
היינץ נולד ב[[ברלין]] בירת [[הקיסרות הגרמנית]] למשפחה דתית, והיה השני מתוך שמונת ילדי המשפחה, אחיהם של [[ארתור ראו]] ו[[גרדה אוקס]]. שם סיים לימודי נגרות ועיצוב פנים. הוא עזב את גרמניה עם [[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]], ו[[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]]. בשנים הראשונות עבר עם האדריכל הנודע [[ריכרד קאופמן]], ולאחר מכן פתח משרד משלו לתכנון אדריכלי בירושלים ב-[[1935]]. עבודותיו הראשונות היו תכנון בתי מגורים פרטיים בירושלים, ב[[תל אביב]] וב[[חיפה]]. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] ו[[שנות ה-40 של המאה ה-20|ה-40]] היה בין מובילי עקרונות הסגנון הבינלאומי ב[[ירושלים בתקופת המנדט הבריטי|ירושלים המנדטורית]]. הוא נודע בקנאותו לעקרונות המודרניזם ובקפדנותו היתרה על פרטים ועל ביצוע מדוקדק של תוכניותיו, שאותן נהג לשרוף עם סיום הפרויקט. לשיטתו, על הבניין עצמו להוות עדות יחידה לתכנון העומד מאחוריו.
לאחר החלטת [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|האו"ם]] על [[תוכנית החלוקה]], היה ראו שותף להתארגנות קבוצה של כלכלנים, מתכנני ערים ועסקני ציבור תחת השם "החוג לרפורמה התיישבותית", יחד עם [[יוסף טישלר]], [[אליעזר לבנה]], [[אליעזר ברוצקוס]] ואחרים. החוג קרא לפזר את האוכלוסייה בתכנון ההתיישבות, ולתת עדיפות ל[[פריפריה]] על פני המרכז.
שורה 10:
ב-[[1954]] חבר אליו האדריכל [[דוד רזניק]], שעבר מ[[תל אביב]] לירושלים, והם הפעילו משרד משותף עד [[1958]]. בין היתר תכנן ראו באותה תקופה כמה ממבני קמפוס [[האוניברסיטה העברית]] ב[[גבעת רם]], הבולט והמפורסם שבהם המבנה ה[[כיפה (מבנה)|כיפתי]]{{הערה|שם=צורה גאומטרית מיוחדת|חתך אנכי קוטרי של כיפת בית הכנסת בגבעת רם הוא ציקלואיד}} של [[בית הכנסת גבעת רם|בית הכנסת]] ([[1956]]) בתכנון משותף של רזניק וראו, על פרויקט זה זכה ב[[פרס רכטר]]. מבנה ראוי לציון נוסף של ראו בקמפוס הוא בניין המכון ל[[מתמטיקה]] ([[1959]]).
ב-[[1963]] תכנן ראו את הבניין הראשון בקמפוס [[היברו יוניון קולג']] בירושלים, ב[[רחוב המלך דוד]]. המבנה המודרניסטי בחיפוי [[אבן נסורה]], מאכלס את משרדי המנהלה ובית הכנסת ונחשב נציג מובהק של הסגנון הבינלאומי המאוחר. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] זכה הקמפוס להרחבה בתכנונו של [[משה ספדיה]].
ב-[[1964]] פרש ראו ושב ל[[גרמניה המערבית|גרמניה]], שם התבודד בעיירה באד טיינאך שב{{ה|יער השחור}}. הוא נפטר שם ב-1965.
| |||