הטקסונומיה של בלום – הבדלי גרסאות

'''הטקסונומיה של בלום''' היא כלי לסיווג מטלות למידה על פי רמת החשיבה שלהם. היא בנויה משש רמות חשיבה באופן מדרגי מהפשוט אל המורכב, כך שהשגת רמה קוגניטיבית בשלב גבוה, מותנית בהשגת רמות קודמות לה{{הערה|http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2111/18398}}{{הערה|http://old.mofet.macam.ac.il/svivot/blum/}}. הטקסונומיה של בלום משרתת שתי מטרות עיקריות: [[תכנון לימודים]] ובדיקת הישגים.

הידיעה והביצועים הנמדדים מסווגים לפי רמת המורכבות. הדרוג של בלום מבוסס על ההנחה שקיימות מיומנויות שכליות בסיסיות, ועל בסיס מיומנויות אלה ניתן לפתח מיומנויות שכליות ברמה גבוהה יותר.

 

==היסטוריה==

הטקסונומיה של בלום הוצגה בשנת 1956 על ידי ועדה של אנשי חינוך בראשותו של [[בנימין בלום]], פסיכולוג חינוכי מ[[אוניברסיטת שיקגו]]. הפרסום נעשה על רקע תקופה של ניסיונות לשפר תהליכי הוראה, בפרט בהקשר של תכניות לימוד ושל בחינת הישגים לימודיים.

בלום וחברי הועדה ביקרו את אופן הלימוד בבתי הספר שמתמקד בחשיבה מרמה נמוכה וכולל בעיקר משימות הדורשות זיכרון, שינון והבנה. הם הסבירו כי התמקדות בשינון וזכירה של חומר, ללא ניסיון לפתח יכולות חשיבה מורכבות יותר, הופך את הלימוד בבתי הספר עקר ולא רלוונטי עבור התלמידים. לאור זאת, השאיפה היא לקדם רמות גבוהות של חשיבה בלמידה כמו יישום של ידע קיים במקרים חדשים, ויצירה מקורית של התלמידים המושתת על בסיס ידע קיים. במסגרת זו נסו להגדיר ולדרג את המיומנויות הקוגניטיביות המרכזיות הקיימות אצל בני האדם ולדרג אותן על פי רמות.

 

==פירמידת היכולות הקוגניטיביות של בלום==

החלק המרכזי והמוכר מתוך הטקסונומיה של בלום היא הסיווג למדרג של שש רמות קוגניטיביות.

===ידע ===