הרכבה (בוטניקה) – הבדלי גרסאות

*'''הרכבת עין''' - קימים שני סוגים של הרכבת עין. ״הרכבת תלאי״ - מקלפים חלק מקליפת הכנה בצורת ריבוע, ומחליפים אותה בריבוע תואם שנחתך מענף רוכב, המכיל עין בודדת. "הרכבת צ׳יפ״ - חותכים חתיכה שלמה מהרוכב המכילה עין אחת, ומחדירים אותה לכנה. החיתוך דורש מיומנות מסויימת. הרכבת עין נחשבת לקשה יותר.

[[קובץ:הרכבה_פסיפס_הציידים_בית_הנילס_ציפורי_מוקטן.jpg|ממוזער|הרכבה בעץ תפוח, פסיפס הציידים העירומים, בית חג הנילוס בציפורי]]על פי ה[[תורה]], אסור להרכיב מינים שונים זה מזה אחד על השני. איסור זה נקרא [[כלאיים]]. עם זאת, מותר להרכיב שני זנים מאותו מין, וההרכבה מנויה ביחד עם הנטיעה וההברכה כדרכים להכנת עץ חדש, ב[[מסכת שביעית]]. היבט נוסף ב[[הלכה]] להרכבה, הוא היחס לפירות האילן המורכב האם הם מוגדרים כפירות הכנה או כפירות הרוכב או כפרי משותף של שניהם. לשאלה זו השלכה הלכתית על דינו של [[אתרוג מורכב]] ב[[ארבעת המינים]]. חז"ל מנו צמחים שמותר להכליאם או להרכיבם אלו באלו, ואחרים שאסורים. מתוך דבריהם ניכר שפעולות ההרכבה והנטיעה של צמח אחד בצמח אחר היו נפוצות, גם בצורות שאינן נוהגות כיום בחקלאות המודרנית. למשל, "אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה, אין מרכיבין פיגם על גבי קידה לבנה, מפני שהוא ירק באילן" (משנה כלאיים, פ"א ,ח'). חז"ל אסרו על הרכבה של צמחים מסוימים, למשל, "התפוח והחזרר, הפרסקין [[והשקדים]], והשיזפין והרימין אף על פי שדומים זה לזה - כלאיים זה בזה" (משנה כלאיים, פ"א, ד'). הם התירו מינים קרובים הראויים להרכבה אלו באלו, למשל, "האגסים והקרוסטמילין והפרישים והעוזררים אינם כלאים זה בזה" (משנה כלאיים, פ"א, ד').

{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:PflanzenvermehrungGrafting|שם ויקישיתוף=הרכבה}}