הרכבה (בוטניקה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הגהה
שורה 1:
[[קובץ:Pflanzenveredelung.jpg|ממוזער|הרכבה פורצת]]
[[קובץ:Zweijährige-Geißfußveredelu.jpg|ממוזער|עץ דובדבן, הרכבת 'V']]
'''הרכבה''' היא פעולה בה מרכיבים [[ענף (בוטניקה)|ענף]] אשר מצויים עליו אברי ריבוי (כגון עיניים), על ענף ממין אחר, מאותה משפחה של צמחים. הענף העליון - נקרא רוכב. {{עוגן|כנה}}הענף שעליו מרכיבים - נקרא כנה. הרוכב המורכב על הכנה מתאחה עמה, והופך להיות כאחד הענפים של הגזע. פעולת ההרכבה נפוצה במיוחד בקרב עצים, ועצי פרי ופרט, ובנוסף מינים חד שנתיים שונים לרבות ירקות.
 
שורה 14 ⟵ 15:
בדרך כלל ההרכבה מתבצעת במשתלה, אך אפשר להרכיב גם על עץ בוגר במטע, בדרך כלל כשמתעורר צורך להחליף זן במטע, או לרענון עצים מבוגרים שתנובתם ירדה. ההרכבה על עצים בוגרים נעשית בעיקר באביב כשהעץ מתעורר מתרדמת החורף. למעשה אין הגבלה היום כמעט על מועדי ההרכבה, והכל תלוי בסוג העץ. הדרים נוהגים להרכיב באביב, [[נשיר]]ים נוהגים להרכיב עם ההתעוררות סמוך לט'ו בשבט, מנגו אבוקדו ועצים סוב טרופיים מרכיבים בקיץ.
 
== שיטות הרכבה ==
ישנן מספר שיטות הרכבה, הנפוצות ביותר הן:
*'''הרכבת סדק''' - סודקים את הכנה, נועצים בסדק רוכב אחד, שבסיסו חתוך בצורת האות v. שיטה זו היא הנפוצה ביותר בהרכבה על עצים צעירים. שיטה זו מוצלחת במיוחד בהרכבת עצי פרי סובטרופים וטרופים והיא ניתנת ליישום גם על ענפים לא מעוצים לחלוטין - כלומר הענפים הצעירים והרכים ביותר. הרכבת סדק ניתנת ליישום על כל ענף שעוביו לא יעלה על סנטימטר וחצי.
*'''הרכבת ראש''' - בניגוד להרכבת סדק, הרכבת ראש נעשית על ענפים מעוצים בלבד. את הרוכבים חותכים בצורה זהה להרכבת הסדק, אולם מיקום ואופן נעיצתם בכנה שונה. בהרכבת ראש נועצים את הרוכבים בין ה״קליפה״ ל״עצה״. (לכן נדרש ענף מעוצה, בעל קליפה הניתנת להפרדה מעצה). הרכבת ראש תעשה על ענפים מעוצים בעובי מינימלי של סנטימטר וחצי.
*[[קובץ:130215 Roubovani Melroza na podnoz Prima 032.JPG|ממוזער|הרכבת כתר]]
*'''הרכבת כתר''' - למעשה זו הרכבת ראש. ההבדל הוא שבהרכבת כתר מרכיבים יותר מרוכב אחד. הדבר דומה למראה ״כתר״. הרכבת כתר ניתנת ליישום רק על ענפים עבים (לפחות שני ס״מ). וכלה בענפים בוגרים בעובי 40 ס״מ ויותר.
*'''הרכבת אומגה''' - בוחרים כנה ורוכב בעלי אותו עובי, חותכים אותם בצורת האות Ω על ידי מכונה מיוחדת, כשחיתוך הרוכב בולט, וחיתוך הכנה שקוע. מכניסים את בליטת הרוכב בשקע שבכנה (ישנן מכונות שחותכות ומכניסות בו זמנית), וקושרים. הרכבה זו משמשת בעיקר להרכבת גפנים, במשתלה.
*'''הרכבת עין''' - קימים שני סוגים של הרכבת עין. ״הרכבת תלאי״ - מקלפים חלק מקליפת הכנה בצורת ריבוע, ומחליפים אותה בריבוע תואם שנחתך מענף רוכב, המכיל עין בודדת. "הרכבת צ׳יפ״ - חותכים חתיכה שלמה מהרוכב המכילה עין אחת, ומחדירים אותה לכנה. החיתוך דורש מיומנות מסויימת. הרכבת עין נחשבת לקשה יותר.
*'''הרכבת אלכסון''' - חוטבים את הכנה והרוכב באלכסון, מצמידים וקושרים. בדומה להרכבת סדק, הרכבת זו ניתנת ליישום על ענפים דקים בלבד. הרכבת אלכסון אינה מומלצת, מאחר והרכבת סדק מוצלחת יותר.
*'''הרכבת צד''' - הרוכב נחתך באופן זהה להרכבת סדק, ונתחב לחתך אלכסוני הנעשה בכנה. יתרון משמעותי בהרכבה מסוג זה הוא שההרכבה לא דורשת לחתוך לשתיל את עליו וענפיו המקוריים. (דבר העשוי להרוג את השתיל)
*סוג אחר של הרכבה הוא '''הרכבת תמך'''. הרכבת תמך משמשת בעיקר במיקרים ש[[גזע (עץ)|גזע]] העץ נחלש, עקב מחלה או כרסום. במקרה כזה, נוטעים שתיל נוסף סמוך לגזע העץ הבוגר ומכניסים את קצהו העליון תחת קליפת העץ הבוגר. לאחר זמן, יעשה השתיל הצעיר לגזעו העיקרי של העץ.
*[[קובץ:130215 Roubovani Melroza na podnoz Prima 032.JPG|ממוזער|הרכבת כתר]]
 
סוג אחר של הרכבה הוא '''הרכבת תמך'''. הרכבת תמך משמשת בעיקר במיקרים ש[[גזע (עץ)|גזע]] העץ נחלש, עקב מחלה או כרסום. במקרה כזה, נוטעים שתיל נוסף סמוך לגזע העץ הבוגר ומכניסים את קצהו העליון תחת קליפת העץ הבוגר. לאחר זמן, יעשה השתיל הצעיר לגזעו העיקרי של העץ.
 
לאחר ההרכבה יש לקשור את הכנה לרוכב, ולכסות את המקומות החשופים בעץ, בחומר הנקרא כופר. הכופר נמס בחום, והוא מיושם כשהוא חם אך לא רותח. בסוגים מסוימים של כופר, ישנם חומרים המזרזים את האיחוי וההשרשה ומעכבים את צימוח הענפים, כדי שיהיה לעץ זמן וכוח להתאחות.
שורה 32 ⟵ 33:
== תולדות ההרכבה ==
מניחים שטכניקת ההרכבה פותחה במרכז אסיה בטווח הזמן שבין סוף האלף השלישי לבין האלף הראשון לפסה"נ, אך טרם הוברר היכן ומתי בדיוק. השימוש בטכניקת ההרכבה תרם להאצת תהליך הביות של עצי פרי, וכלל כניסה של מגוון עצים מהשלב השני של הביות. למשל, עצים ממשפחת הוורדיים, אשר קודם לכן, כתוצאה מריבוי מזריעים בלבד הניבו פירות בלתי צפויים באיכותם, מתיקותם וגודלם. השימוש בהרכבה גם האיץ את המעבר של עצי פרי מתורבתים ממרכז אסיה לאירופה, באמצעות היוונים והרומאים, אשר הפיצו את הטכניקה ושיכללו אותה.
 
[[קובץ:הרכבה_פסיפס_הציידים_בית_הנילס_ציפורי_מוקטן.jpg|ממוזער|הרכבה בעץ תפוח, פסיפס הציידים העירומים, בית חג הנילוס בציפורי]]
 
==הרכבה ביהדות==
[[קובץ:הרכבה_פסיפס_הציידים_בית_הנילס_ציפורי_מוקטן.jpg|ממוזער|הרכבה בעץ תפוח, פסיפס הציידים העירומים, בית חג הנילוס בציפורי]]על פי ה[[תורה]], אסור להרכיב מינים שונים זה מזה אחד על השני. איסור זה נקרא [[כלאיים]]. עם זאת, מותר להרכיב שני זנים מאותו מין, וההרכבה מנויה ביחד עם הנטיעה וההברכה כדרכים להכנת עץ חדש, ב[[מסכת שביעית]]. היבט נוסף ב[[הלכה]] להרכבה, הוא היחס לפירות האילן המורכב האם הם מוגדרים כפירות הכנה או כפירות הרוכב או כפרי משותף של שניהם. לשאלה זו השלכה הלכתית על דינו של [[אתרוג מורכב]] ב[[ארבעת המינים]]. חז"ל מנו צמחים שמותר להכליאם או להרכיבם אלו באלו, ואחרים שאסורים. מתוך דבריהם ניכר שפעולות ההרכבה והנטיעה של צמח אחד בצמח אחר היו נפוצות, גם בצורות שאינן נוהגות כיום בחקלאות המודרנית. למשל, "אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה, אין מרכיבין פיגם על גבי קידה לבנה, מפני שהוא ירק באילן" (משנה כלאיים, פ"א ,ח'). חז"ל אסרו על הרכבה של צמחים מסוימים, למשל, "התפוח והחזרר, הפרסקין [[והשקדים]], והשיזפין והרימין אף על פי שדומים זה לזה - כלאיים זה בזה" (משנה כלאיים, פ"א, ד'). הם התירו מינים קרובים הראויים להרכבה אלו באלו, למשל, "האגסים והקרוסטמילין והפרישים והעוזררים אינם כלאים זה בזה" (משנה כלאיים, פ"א, ד').
 
== הרכבה באמנות ==
שורה 44 ⟵ 47:
*{{מטיילים עם ענת||'ריבוי עצי פרי באמצעות הרכבה: תיאורים בפסיפסים מהתקופה הרומית והביזנטית', קתדרה, 157, 2015, עמ' 52-33.|225}}
 
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:PflanzenvermehrungGrafting|שם ויקישיתוף=הרכבה}}
 
[[קטגוריה:פעולות חקלאיות]]