חסידות דינוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
די באיזכור וקישור לשושלת בעלז
שורה 2:
 
כיום משתמשים מספר אדמו"רים בשם דינוב אך הם אינם ממשיכים ישירים של אדמו"רי השושלת מלפני השואה:
 
 
רבי פסח הכהן שטרן מדינוב המכהן בעיר נתניה, נצר לחמשת אדמור"י דינוב, הבני יששכר, הצמח דוד, רבי יהודה רוקח מדינוב, רבי מנחם מענדל רוקח מדינוב, רבי אברהם אבא מדינוב, שהינו חותנו של אביו רבי שלמה הכהן שטרן מבוקובסקו - נתניה
*רבי יקותיאל יהודה רובין המכהן ב[[מונסי]], צאצא לשושלת דרך [[חסידות גלגוב|אדמו"רי גלגוב]]
*רבי יעקב יצחק רבינוביץ' המכהן ב[[ברוקלין]], צאצא לשושלת דרך אדמו"רי מונקאטש
*רבי מאיר לייפר מ[[חסידות טמשוואר|שושלת טמשוואר]], המכהן ב[[ביתר עילית]], צאצא לרבי צבי אלימלך ה"בני יששכר", דרך בנו רבי שמואל מפרמישלא, שלא כיהן באדמו"רות.
*הרב פסח שטרן מ[[נתניה]], צאצא דרך אדמו"רי דינוב מ[[שושלת בעלז#רבי אלעזר רוקח|שושלת בעלז]].
 
כמו כן, ב[[חסידות צאנז קלויזנבורג]] נוהגים חלק ממנהגי דינוב, משום שרבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] היה נכד של ה"בני יששכר" דרך אמו, ב[[חסידות תולדות אהרן|חסידויות בית תולדות אהרן]] נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שאבי השושלת, רבי [[אהרן ראטה]], היה תלמידו של רבי צבי אלימלך מבלאז'וב, וכן ב[[חסידות סטוטשין]] נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שהאדמו"ר הקודם, רבי יהודה הורוביץ, היה חתן של האדמו"ר מריבטיטש משושלת בלאז'וב.
 
שורה 14 ⟵ 11:
*רבי [[צבי אלימלך שפירא|'''צבי אלימלך שפירא''']], נולד לרב פסח בשנת [[תקמ"ג]]. אמו הייתה אחיינית של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ורבי [[זושא מאניפולי]]. על פי הוראת רבי אלימלך מליז'נסק נקרא בשמו (אלימלך). היה תלמידם של [[החוזה מלובלין]], [[המגיד מקוז'ניץ]] ורבי [[מנחם מנדל מרימנוב]]. כיהן ברבנות בעשר עיירות (רובן ברחבי [[גליציה]]) כשבכל מקום אליו הגיע היה מעמיד [[דיין (הלכה)|דיינים]] ומסדיר את ענייניה הרוחניים של העיירה. בשנת [[תקנ"ט]] בהיותו בן 16 כיהן כבר כדיין ב[[דינוב]] תחת בית דינו של רבי יהושע רבה של דינוב. בשנת [[ה'תק"ע]] החל לשמש בריבטיטש ([[פולנית]]:Rybotycze) ואחר עבר ל[[סטריז'וב]], [[לנצוט]], [[קולומיאה]], [[הולשיץ]], [[בערטש]], [[דז'ילבריץ]]{{אנ|Medzilaborce}}, [[דובצק]] ובשנת [[תקפ"ה]] ב[[מונקאץ']]. לאחר מכן חזר לדינוב לכהן ברבנות. חיבר ספרים רבים ביניהם: "בני יששכר" "אגרא דפרקא", "דרך פיקודיך" ו"אגרא דכלה". נפטר ב[[י"ח בטבת]] [[תר"א]].
*רבי '''[[דוד שפירא (דינוב)|דוד שפירא]]''' ([[תקס"ד]]{{הערה|גרסאות אחרות:[[תקפ"ב]], [[תקפ"ה]].}} - [[י"ט באדר]] [[תרל"ד]]) בנו של רבי צבי אלימלך, מילא את מקומו. היה תלמידם של רבי [[ישראל מרוז'ין]], רבי [[שלום מבעלז]] ורבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירוסלב]]. [[הרב מצאנז]] שלח אליו את בנו רבי [[יחזקאל שרגא משינאווא]]. מחבר ספר "צמח דוד". חתניו היו רבי יהודה רוקח מ[[שושלת בעלז|דינוב]], רבי טוביה מ[[חסידות דז'יקוב|מיידאן]], רבי מנדל מ[[חסידות רופשיץ|רופשיץ]] ורבי אלתר משה חיים בן רבי יעקב יוסף מ[[חסידות גלגוב|גלגוב]].
*רבי '''[[ישעיה נפתלי הירץ שפירא]]''' בנו של רבי דוד מילא את מקומו. נולד בערך בשנת [[תקצ"ח]]. היה חתנו ותלמידו של דודו רבי אלעזר מ[[לנצהוט]]. כמו כן נסע לרבי [[חיים מצאנז]]. חסידיו נמנו באלפים. התפלל בצעקות ובהתלהבות. חיבר ספר בשם "הנותן אמרי שפר" על התורה ועל ה[[מועדים]], שני חלקים ([[פרמישלא]] תרמ"ח-תר"נ). הוא היה אדם חלוש וחולה ונפטר בגיל 47 ב[[ד' בסיוון]] [[תרמ"ה]]. הותיר שתי בנות, חנה מינדל אשת בן דודה רבי יוסף שפירא ונחמה טילא אשת בן דודה רבי רבי נחמיה מ[[חסידות מונקאטש|סאסוב-סטריזוב]].
*רבי [[יוסף שפירא (אדמו"ר)|'''יוסף שפירא''']], חתנו ואחיינו של רבי ישעיהו מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות. בביהמ"ד בדינוב שכונה "הגדול" נולד בערך בשנת [[תר"כ]]. נפטר ב[[י"ז באדר א']] [[תרצ"ב]]. מחתניו היו רבי חיים בעריש מ[[חסידות ברדיוב|ברדיוב ארצות הברית]], רבי דוד משה הלברשטאם מ[[חסידות גורליץ|דינוב]] והרב אלעזר רוקח בן רבי בער מ[[שושלת בעלז|לובאטשוב]].
הותיר שתי בנות, חנה מינדל אשת בן דודה רבי יוסף שפירא ונחמה טילא אשת בן דודה רבי רבי נחמיה מ[[חסידות מונקאטש|סאסוב-סטריזוב]].
* רבי יהודה רוקח מדינוב חתנו של רבי דוד שפירא העל ה"צמח דוד" וגיסו של רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא מדינוב כיהן בביהמ"ד בדינוב שכונה "דעם רבינס' שול", ולאחריו כיהן בנו רבי מנחם מענדל רוקח מדינוב, רבי אברהם אבא מדינוב, בתו היחידה נישאה לרבי שלמה הכהן שטרן מנתניה, בנו הגה"צ רבי פסח שטרן מדינוב שליט"א.
*רבי [[יוסף שפירא (אדמו"ר)|'''יוסף שפירא''']], חתנו ואחיינו של רבי ישעיהו מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות. בביהמ"ד בדינוב שכונה "הגדול" נולד בערך בשנת [[תר"כ]]. נפטר ב[[י"ז באדר א']] [[תרצ"ב]]. מחתניו היו רבי חיים בעריש מ[[חסידות ברדיוב|ברדיוב ארצות הברית]], רבי דוד משה הלברשטאם מ[[חסידות גורליץ|דינוב]] והרב אלעזר רוקח בן רבי בער מ[[שושלת בעלז|לובאטשוב]].
*רבי דוד מילא את מקום אביו רבי יוסף.