חסידות דינוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
די באיזכור וקישור לשושלת בעלז |
||
שורה 2:
כיום משתמשים מספר אדמו"רים בשם דינוב אך הם אינם ממשיכים ישירים של אדמו"רי השושלת מלפני השואה:
*רבי יקותיאל יהודה רובין המכהן ב[[מונסי]], צאצא לשושלת דרך [[חסידות גלגוב|אדמו"רי גלגוב]]
*רבי יעקב יצחק רבינוביץ' המכהן ב[[ברוקלין]], צאצא לשושלת דרך אדמו"רי מונקאטש
*רבי מאיר לייפר מ[[חסידות טמשוואר|שושלת טמשוואר]], המכהן ב[[ביתר עילית]], צאצא לרבי צבי אלימלך ה"בני יששכר", דרך בנו רבי שמואל מפרמישלא, שלא כיהן באדמו"רות.
*הרב פסח שטרן מ[[נתניה]], צאצא דרך אדמו"רי דינוב מ[[שושלת בעלז#רבי אלעזר רוקח|שושלת בעלז]].
כמו כן, ב[[חסידות צאנז קלויזנבורג]] נוהגים חלק ממנהגי דינוב, משום שרבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] היה נכד של ה"בני יששכר" דרך אמו, ב[[חסידות תולדות אהרן|חסידויות בית תולדות אהרן]] נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שאבי השושלת, רבי [[אהרן ראטה]], היה תלמידו של רבי צבי אלימלך מבלאז'וב, וכן ב[[חסידות סטוטשין]] נהוגים חלק ממנהגי דינוב, משום שהאדמו"ר הקודם, רבי יהודה הורוביץ, היה חתן של האדמו"ר מריבטיטש משושלת בלאז'וב.
שורה 14 ⟵ 11:
*רבי [[צבי אלימלך שפירא|'''צבי אלימלך שפירא''']], נולד לרב פסח בשנת [[תקמ"ג]]. אמו הייתה אחיינית של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ורבי [[זושא מאניפולי]]. על פי הוראת רבי אלימלך מליז'נסק נקרא בשמו (אלימלך). היה תלמידם של [[החוזה מלובלין]], [[המגיד מקוז'ניץ]] ורבי [[מנחם מנדל מרימנוב]]. כיהן ברבנות בעשר עיירות (רובן ברחבי [[גליציה]]) כשבכל מקום אליו הגיע היה מעמיד [[דיין (הלכה)|דיינים]] ומסדיר את ענייניה הרוחניים של העיירה. בשנת [[תקנ"ט]] בהיותו בן 16 כיהן כבר כדיין ב[[דינוב]] תחת בית דינו של רבי יהושע רבה של דינוב. בשנת [[ה'תק"ע]] החל לשמש בריבטיטש ([[פולנית]]:Rybotycze) ואחר עבר ל[[סטריז'וב]], [[לנצוט]], [[קולומיאה]], [[הולשיץ]], [[בערטש]], [[דז'ילבריץ]]{{אנ|Medzilaborce}}, [[דובצק]] ובשנת [[תקפ"ה]] ב[[מונקאץ']]. לאחר מכן חזר לדינוב לכהן ברבנות. חיבר ספרים רבים ביניהם: "בני יששכר" "אגרא דפרקא", "דרך פיקודיך" ו"אגרא דכלה". נפטר ב[[י"ח בטבת]] [[תר"א]].
*רבי '''[[דוד שפירא (דינוב)|דוד שפירא]]''' ([[תקס"ד]]{{הערה|גרסאות אחרות:[[תקפ"ב]], [[תקפ"ה]].}} - [[י"ט באדר]] [[תרל"ד]]) בנו של רבי צבי אלימלך, מילא את מקומו. היה תלמידם של רבי [[ישראל מרוז'ין]], רבי [[שלום מבעלז]] ורבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירוסלב]]. [[הרב מצאנז]] שלח אליו את בנו רבי [[יחזקאל שרגא משינאווא]]. מחבר ספר "צמח דוד". חתניו היו רבי יהודה רוקח מ[[שושלת בעלז|דינוב]], רבי טוביה מ[[חסידות דז'יקוב|מיידאן]], רבי מנדל מ[[חסידות רופשיץ|רופשיץ]] ורבי אלתר משה חיים בן רבי יעקב יוסף מ[[חסידות גלגוב|גלגוב]].
*רבי '''[[ישעיה נפתלי הירץ שפירא]]''' בנו של רבי דוד מילא את מקומו. נולד בערך בשנת [[תקצ"ח]]. היה חתנו ותלמידו של דודו רבי אלעזר מ[[לנצהוט]]. כמו כן נסע לרבי [[חיים מצאנז]]. חסידיו נמנו באלפים. התפלל בצעקות ובהתלהבות. חיבר ספר בשם "הנותן אמרי שפר" על התורה ועל ה[[מועדים]], שני חלקים ([[פרמישלא]] תרמ"ח-תר"נ). הוא היה אדם חלוש וחולה ונפטר בגיל 47 ב[[ד' בסיוון]] [[תרמ"ה]]. הותיר שתי בנות, חנה מינדל אשת בן דודה רבי יוסף שפירא ונחמה טילא אשת בן דודה רבי רבי נחמיה מ[[חסידות מונקאטש|סאסוב-סטריזוב]].
*רבי [[יוסף שפירא (אדמו"ר)|'''יוסף שפירא''']], חתנו ואחיינו של רבי ישעיהו מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות.
▲*רבי [[יוסף שפירא (אדמו"ר)|'''יוסף שפירא''']], חתנו ואחיינו של רבי ישעיהו מילא את מקומו ברבנות ואדמו"רות. בביהמ"ד בדינוב שכונה "הגדול" נולד בערך בשנת [[תר"כ]]. נפטר ב[[י"ז באדר א']] [[תרצ"ב]]. מחתניו היו רבי חיים בעריש מ[[חסידות ברדיוב|ברדיוב ארצות הברית]], רבי דוד משה הלברשטאם מ[[חסידות גורליץ|דינוב]] והרב אלעזר רוקח בן רבי בער מ[[שושלת בעלז|לובאטשוב]].
*רבי דוד מילא את מקום אביו רבי יוסף.
|