|
==ספרים==
* "מיכאל פייגה, '''שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל"''', ירושלים: [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס]], (2002).
* "מיכאל פייגה ו[[צבי שילוני]], '''קרדום לחפור בו: ארכאולוגיה ולאומיות בארץ ישראל"''', עריכה משותפת עם [[צבי שילוני]], (עורכת מרכזתמדרשת בן- סמדר רוטמן),גוריון: אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מכון בן-גוריון לחקר ישראל הציונות ומורשת בן גוריון, (2008).{{הערה| "בחוכמת ישראל הכוללת תתפוש את מקומה הראוי הארכאולוגיה היהודית, שכל כיבושיה מעכשווים את עברנו וממשים את רציפותנו ההיסטורית בארץ", כך אמר [[דוד בן-גוריון]] בשנת 1950. מעמדה המיוחס של הארכאולוגיה ככלי לחשיפת עברה המפואר של הארץ, בא לידי ביטוי במטבעות ושטרי כסף, בכנסים, באלבומי תמונות, ביצירות אמנות וכרזות תעמולה, בדמויות מנהיגות ובחובבים נלהבים. עם השנים הלך מעמד זה והשתנה. מאבקים מרים מול החרדים, גילויים מעוררי מחלוקת שנתגלו בחפירות ובעיקר השינוי באתוס הלאומי הביאו לצד פריחת הארכאולוגיה בתחום האקדמי גם נטייה להסתגר בתחום האקדמיה.
'''קובץ מאמרים זה מלווה את הדרמה של הארכאולוגיה בארץ-ישראל''' מאז ראשית המאה העשרים ועד ימינו דרך החבור שלה אל הדת, זיקתה לרגעי הגדולה הלאומית והשפעתה המכרעת על עיצוב הקשר הציוני המיוחד אל הזמן והמקום. ( מתוך אתר סימניה)}}.
|
