יוג'ין פאמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 23:
שורת מאמרים אלו הניחו את הבסיס התאורטי והעובדתי למה שמכונה [[תאוריית השוק היעיל]], שהתבססה על תאוריית ה[[ציפיות רציונליות|ציפיות הרציונליות]] והגעה ל[[שיווי משקל (כלכלה)|שיווי משקל]] כלכלי. עם השנים הפכה התאוריה לנקודת המוצא של חוקרי המימון, כשעל מסקנותייה נעשו מחקרים רבים במטרה לבחון את נכונותה בתנאים שונים.
באמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] החל פאמה לשתף פעולה עם עמיתו מאוניברסיטת שיקגו [[קנת פרנץ']] בסדרת מחקרים הנוגעים להערכת שווי נכסים. בין השאר השניים הטילו ספק בנכונותו של המודל המקובל להערכת שווי המניות ה-[[CAPM]]. ב-[[1992]] פרסמו פאמה ופרנץ' את מחקרם על סיכון ותשואה בו בחנו את ביצועיהן של אלפי מניות משנות ה-60 ועד תחילת שנות ה-90. הם הראו כי ה[[בטא (מדד)|בטא]] שעל פי מודל ה-CAPM קובעת את התשואה הנדרשת למחיר המנייה, בכך שמגדירה את רגישות המניה לכלל השוק, אינה מהווה מכשיר מספק וכי קיימים גורמים משפיעים נוספים.
מאז [[1963]] משמש פאמה כחבר סגל באוניברסיטת שיקגו, כשב-[[1968]] מונה לפרופסור מן המניין. ב-[[1989]] נבחר לחבר ב{{ה|אקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים}}, הוא עמית ב{{ה|חברה האקונומטרית}}, נבחר לחבר הראשון באיגוד האמריקאי למימון וחבר כבוד באקדמיה הצרפתית למוסר ומדע המדינה.
| |||