רצח על חילול כבוד המשפחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 18:
כמו כן, על אף שמעשים מסוג זה נפוצים במיוחד בחברות מוסלמיות, ישנם מקרים גם בחברות שאינן מוסלמיות. כך למשל, אוני וויקאן טוענת כי מקרים של רצח על רקע חילול כבוד המשפחה דווחו גם בקהילה היהודית ב[[תימן]].{{הערה|Unni Wikan, '''In Honor of Fadime: Murder and Shame''', Chicago:Chicago University Press, pp. 87}}
===בישראל===
בתחילת ימי [[המנדט הבריטי]] היו רציחות על רקע חילול כבוד המשפחה עניין רווח. אב בית דין במשפט של רוצח על רקע כבוד המשפחה אמר ש"כשבא לארץ היו משפטים כאלה מרובים ביותר כמעט שניים בכל שבוע"
בישראל רצח על על רקע חילול כבוד המשפחה מיוחס בעיקר למקרי רצח באוכלוסייה המוסלמית.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אבירם זינו|כותרת=מעריב, רצח על רקע "חילול כבוד המשפחה": איך זה עדיין קורה בישראל?|כתובת=http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GHJFG|תאריך=28 באוקטובר 2014}}}} עם זאת היו מספר מקרים של יהודים שרצחו על רקע חילול כבוד המשפחה{{הערה|{{דבר||זכי אליהו נדון למאסר עולם על רצח בתו|1957/09/16|00419}} ו{{דבר||7 בני משפחת רנה דלי חשודים ברצח הצעירה|1964/02/05|00803}}}}.▼
מספר הנשים שנרצחו על רקע חילול כבוד המשפחה בישראל נתון במחלוקת. גדעון קרסל דיווח כי בין השנים 1973-1977 התרחשו 63 מקרי רצח מסוג זה. מונה דהש, דוברת ארגון אל-פנאר העריכה כי כ-40 נשים נרצחות על רקע של חילול כבוד המשפחה בכל שנה. עמותת "נשים נגד אלימות" בנצרת טוענת כי בשנת 2001 בלבד התרחשו 54 מקרים בישראל. המספרים הנמסרים על ידי המשטרה נמוכים בהרבה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=שרה סקחפי|כותרת=רצח על רקע חילול כבוד המשפחה|כתובת=http://www.clb.ac.il/uploads/journal_article3.pdf|תאריך=2008-2009|עמודים=16|מידע נוסף=עמוד 6}}}}▼
== היסטוריה ==
שורה 71 ⟵ 78:
=== בישראל ===
▲בתחילת ימי [[המנדט הבריטי]] היו רציחות על רקע חילול כבוד המשפחה עניין רווח. אב בית דין במשפט של רוצח על רקע כבוד המשפחה אמר ש"כשבא לארץ היו משפטים כאלה מרובים ביותר כמעט שניים בכל שבוע" {{הערה|{{דבר||ירושלים - רוצח אחותו נדון לעשר שנים|1939/12/21|00509}}}}. בשנת 1959 הרוב הגדול של מקרי הרצח בישראל היו על רקע רומנטי או של חילול כבוד המשפחה{{הערה|{{דבר||נחמיאס:עבריינות הנוער הגיעה למימדים מדאיגים|1960/04/05|00304}}}}.
▲בישראל רצח על על רקע חילול כבוד המשפחה מיוחס בעיקר למקרי רצח באוכלוסייה המוסלמית.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אבירם זינו|כותרת=מעריב, רצח על רקע "חילול כבוד המשפחה": איך זה עדיין קורה בישראל?|כתובת=http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GHJFG|תאריך=28 באוקטובר 2014}}}} עם זאת היו מספר מקרים של יהודים שרצחו על רקע חילול כבוד המשפחה{{הערה|{{דבר||זכי אליהו נדון למאסר עולם על רצח בתו|1957/09/16|00419}} ו{{דבר||7 בני משפחת רנה דלי חשודים ברצח הצעירה|1964/02/05|00803}}}}.
▲מספר הנשים שנרצחו על רקע חילול כבוד המשפחה בישראל נתון במחלוקת. גדעון קרסל דיווח כי בין השנים 1973-1977 התרחשו 63 מקרי רצח מסוג זה. מונה דהש, דוברת ארגון אל-פנאר העריכה כי כ-40 נשים נרצחות על רקע של חילול כבוד המשפחה בכל שנה. עמותת "נשים נגד אלימות" בנצרת טוענת כי בשנת 2001 בלבד התרחשו 54 מקרים בישראל. המספרים הנמסרים על ידי המשטרה נמוכים בהרבה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=שרה סקחפי|כותרת=רצח על רקע חילול כבוד המשפחה|כתובת=http://www.clb.ac.il/uploads/journal_article3.pdf|תאריך=2008-2009|עמודים=16|מידע נוסף=עמוד 6}}}}
החוק בישראל אינו מכיר ב'הגנה על כבוד המשפחה' כצידוק ראוי לרצח. אולם, ישנן טענות באקדמיה ומחוצה לה כי בפועל רשויות אכיפת החוק מגלות הבנה כלפי התופעה. על פי מנאר חסן, במקום להבטיח את ביטחונן של נשים ולאכוף את החוק, המשטרה נהגה במקרים רבים להפעיל 'נכבדים' כדי לפשר בין האישה ומשפחתה. במקרים מסוימים המשטרה שלחה נערות לחסותם של [[שיח']]ים, או החזירה אותן לבתיהן. במקרים מסוימים נערות נרצחו אחרי שפנו למשטרה והתלוננו שהן בסכנת חיים, לעתים אחרי שהמשטרה קיבלה התחייבות מצד המשפחה והחזירה את הנערה לביתה.{{הערה|מנאר חסן, הפוליטיקה של הכבוד: הפטריארכיה, המדינה ורצח נשים בשם כבוד המשפחה, בתוך: מין מגדר פוליטיקה. סדרת קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999}} טענות דומות הושמעו גם על ידי חוקרים ואישים אחרים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=סמי סמוחה|כותרת=ערבים ויהודים במדינה יהודית ודמוקרטית: התנערות רב־צדדית מאחריות ציבורית?|כתובת=http://www.clb.ac.il/uploads/journal_article3.pdf|עמודים=25|מידע נוסף=עמוד 540}}}}
| |||