הבדלים בין גרסאות בדף "המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה"

תגית: עריכה מיישום נייד
 
[[תמונה:Shmuel Mikunis.jpeg|שמאל|ממוזער|150px|שמואל מיקוניס, מזכ"ל המפלגה לאחר הפילוג]]
בשנת [[1943]] שוב חל משבר בקרב המפלגה. העילות לפילוג הפעם היו עמדות המפלגה בעניין הגיוס ל[[הבריגדה היהודית|בריגדה היהודית]] ובעניין שיתוף הפעולה עם ההסתדרות בשביתות והפגנות, שהוביל לסילוק המפלגה מהקומינטרן. היהודים, בהנהגת המזכ"ל [[שמואל מיקוניס]], [[מאיר וילנר]] ו[[אסתר וילנסקה]] המשיכו לקיים בשנים [[1943]]-[[1948]] את הפק"פ ולהחזיק בעמדות דומות לאלה של קבוצת אמת ב[[שנות ה-30]]. חברי הפק"פ היהודים השתתפו בבחירות ל[[אספת הנבחרים]] בשנת [[1944]] תחת השם "רשימה דמוקרטית עממית", וזכו בשלושה מנדטים (שמואל מיקוניס, אסתר וילנסקה ו[[אליהו דרוקמן]]) ונציגיהם ישבו ב[[מועצת העם]] ([[1947]]-[[1948]]). [[מאיר וילנר]] אף חתם על [[מגילת העצמאות]]. חברי המפלגה הערבים, ובראשם [[אמיל חביבי]], [[תופיק טובי]], [[אמיל תומא]] ו[[בולוס פרח]], ייסדו בשנת [[1943]] את [[הליגה לשחרור לאומי]], שדגלה ב[[מדינה פלסטינית]] עצמאית ודמוקרטית.
 
בעקבות שינוי עמדתה של ברית המועצות ביחס להקמת מדינה יהודית, שבא לביטוי בנאום [[גרומיקו]] ב[[או"ם]] ב-[[1947]], שינו פק"פ והליגה לשחרור לאומי את עמדתם ותמכו בהקמת שתי מדינות לשנידמוקרטיות העמיםועצמאיות, ערבית ויהודית, זו לצד זו. התנועה הקומוניסטית הכירה בכך שהארץ הפכה לדו לאומית ולכן לכל עם זכות להגדרה עצמית.
 
== מק"י ==
433

עריכות