להיטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7:
בין כותביו נמנו: [[אהוד מנור]], [[מני פאר]] (עם טורו: ממני אליכם), הסופר [[יצחק בן-נר]], המשורר [[דוד אבידן]], עמוס אורן, נעמי רון, יגאל גלאי, [[יואל ריפל]], אריה רייכמן, אביק גלבוע וג'ודי סולומון (הוליווד), [[שמואל שי]](עם טורו: ושי לחכימא ברמיזא), [[דודו דותן]], [[פנינה רוזנבלום]], [[יורם מארק-רייך]], דב זעירא, בני דודקביץ, שאול גרוסברג, הלל אברמוב וכתב הרכילות [[ג. עיטור]].{{הערה|1=ג. עיטור הוא עיטור גלבץ - מעיתונאי הרכילות הראשונים בישראל, שכתב בין היתר במשך שנים רבות גם ב "עולם הקולנע","[[העולם הזה]]" ו"[[חדשות (עיתון)|חדשות]]". מפורסמת במיוחד תמונתו המשותפת ב[[פסטיבל קאן]] בצרפת עם הכוכבת [[בריז'יט ברדו]].}}
 
בספטמבר [[1976]] התמזג להיטון עם השבועון "[[עולם הקולנוע]]", ונוספו לו תכנים מתחום הקולנוע והטלוויזיה, שהחל לצבור תאוצה ועניין באותם ימים. באמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] התמעטו קוראי השבועון עד שחדל להופיע, בין היתר עקב חדירת העיתונים הגדולים לתחומים זהים, הרחבת מדורי הבידור והוצאתם לאור של שבועונים דומים ובהם, שבועון הצעירים [[ראש 1]] (שאותו הקים וערך דוד פז, לשעבר עורך "להיטון עולם הקולנוע" ועורך "עולם האשה") ושבועון הטלוויזיה "[[פנאי פלוס]]" (שאף אותו ערך דוד פז).
 
ב- [[1987]] החל לערוך דודו אורן את השבועון "להיטון". את הרכילות כתב [[שלומי בוצ'צ'ו]] - שם מדור הרכילות נקרא בINיינים. בוצ'צ'ו ערך את מדור הרכילות עד [[1991]] . עם פרוץ מלחמת המפרץ קיבל בוצ'צ'ו בעיתון מעריב מדורי רכילות במוספים "תל אביב" מוסף "יעקב" ובעיתון בימי חמישי ושישי בעריכת יאיר לפיד.