שמעון שרביט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיון רגיל
clean up באמצעות AWB
שורה 10:
שרביט אב לשלושה וסב לשישה.
==קריירה אקדמית==
את לימודיו האקדמיים החל שרביט ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] בשנת [[תשכ"ד]] במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות (מקצוע ראשי) ובמחלקה לתנ"ך (מקצוע משני). מוריו המובהקים היו הפרופסורים [[יחזקאל קוטשר]], גב"ע צרפתי, [[מ"צ קדרי]], [[אהרן דותן]] ו[[אוריאל סימון]]. את לימודיו לתואר השני הוא סיים בציון "מעולה", ואף על ה[[דיסרטציה]] שלו לתואר השלישי הוא זכה בציון "מעולה".
 
שרביט זכה למלגת השתלמות מקרן "[[יד אבי היישוב]]" (תשכ"ט-תש"ל), שמימנה את יציאתו עם משפחתו להשתלמות באנגליה. הוא למד בלשנות כללית ב[[אוניברסיטת לונדון]] וחקר כתבי-יד וקטעי [[גניזה]] רבים בספריות אנגליה: הספרייה האוניברסיטאית של קיימברידג', ספריית הבודליאנה של אוקספורד וספריית המוזיאון הבריטי בלונדון. עם סיום הדוקטורט הוא זכה למענק למשך שלוש שנים (תש"ם- תשמ"ב) מקרן "ברכה" [מטעם המל"ג] למימון התקן שלו באוניברסיטת בר-אילן, ולמימון יציאתו ל[[בתר-דוקטורט]] בבוסטון. הוא השתלם ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בבלשנות שמית ובבלשנות כללית.
 
בשנת תשנ"ג מונה ל[[פרופסור מן המניין]]. כעבור קרוב לארבעים שנות הוראה פרש בשנת תשס"ה. שרביט לימד ב[[מכללת בית ברל]] בשנים תשל"ה-תשל"ט ותשמ"ב, ושימש בה ראש החוג ללשון העברית. כמו כן לימד כמרצה אורח ב[[אוניברסיטת תל אביב]] בשנים תשמ"ג-תשמ"ה. הוא שימש מרצה אורח באוניברסיטת ברנדייס (ליד בוסטון), במכללה העברית בבוסטון ובקולג' היהודי בלונדון.
 
מחקריו של שרביט עוסקים בלשון חכמים (הגה, צורות, תחביר וסגנון), מסכת אבות, לשון התפילה, שיטות הניקוד הלא מסורתיות בימה"ב, אמצעים לשוניים וסגנוניים בספרות השו"ת וסוגיות בסוציו-לינגוויסטיקה. שרביט הוא חבר מלא באקדמיה ללשון העברית משנת תשנ"ט, ובשנים האחרונות  הוא חבר פעיל בוועדה למינוח במקצועות הביטוח.
שורה 22:
שרביט ניהל את היחידה להבעה עברית ואולפן באוניברסיטת בר-אילן, וכן סייע לביסוס התוכנית ללימודי תעודה בעריכה לשונית (פרופ' [[אמציה פורת]] עמד בראשה), שנוסדה ביוזמתם של פרופ' [[אהרן מירסקי]] ופרופ' [[יהודה פרידלנדר]], מהמחלקה לספרות עברית. בתקופת כתיבת הדיסרטציה שימש שרביט עוזר בכיר לראשי המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות (הפרופסורים מ"צ קדרי וגב"ע צרפתי), ועם קידומו האקדמי הוא  עמד בראשה במשך שלוש כהונות. שרביט עבד תקופה ממושכת כחוקר במכון למילונאות, בניהולם של המייסדים, הפרופסורים יחזקאל קוטשר ומ"צ קדרי, ועם פרישת האחרון הפך שרביט למנהלו המדעי של המכון.
==תרומה לקהילה ולחברה==
שרביט תרם מזמנו במשך שנים רבות לקהילה ולחברה. הוא נשא הרצאות לציבור הרחב במסגרת פעילותם של ארגונים קהילתיים וחוגים חברתיים שונים. הוא מעורב מזה שלושים שנה בקהילת "רמת אילן" ב[[גבעת שמואל]], ומרצה בה במועדי ישראל ובשבתות, ומקיים סדרת שיעורים בנושאים כמו המקרא ופרשניו הקלסיים, ספרות האגדה של חז"ל ומקור המנהגים. שרביט היה פעיל זמן מה במסגרת  הארגון "ברית יוצאי מרוקו". עד לפרישתו לגמלאות הוא היה פעיל במסגרת "מרכז דהאן" (המרכז לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהודי ספרד) שבאוניברסיטת בר-אילן, ובמשך מספר שנים אף עמד בראש הוועדה האקדמית שלו. שרביט שימש חבר בהנהלה הציבורית של הספרייה הלאומית בירושלים מאז שנת תשס"א, ואחר כך נתמנה חבר דירקטוריון הספרייה הלאומית עד שנת תשע"א.
 
בשנת תשנ"ה התמנה שרביט מטעם אוניברסיטת בר-אילן לשמש "ראש אקדמי" במכללה האזורית אשקלון, ולפקח על הלימודים בה. בראשית דרכה של המכללה, שרביט, יחד עם מייסד המכללה ד"ר פינחס חליוה, נדרשו לנהל מאמצי שכנוע רבים מול ראשי המחלקות באוניברסיטה, על מנת לקבל את הסכמתם לפתוח לימודי התמחות מלאים במקצועות כמו כלכלה ופסיכולוגיה. במרוצת הזמן הפכה המכללה האזורית למכללה האקדמית. בשנת תשס"ה, עם פרישתו לגמלאות מאוניברסיטת בר-אילן, הוא נבחר לשמש כרקטור המכללה. תחת שרביט המכללה התנתקה מאוניברסיטת בר-אילן, וקיבלה היתר לפתוח שלושה עשר חוגים עצמאיים.
שורה 36:
* פרקי מחקר בלשון חכמים, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ח.
* תורת ההגה של לשון חכמים [נתקבל לפרסום בהוצאת האקדמיה ללשון העברית].
* לשון וחברה – מבחר סוגיות בעברית הקלאסית והמודרנית [בהכנה].<br>
 
===עבודת עריכה===