האימפריה הפרנקית – הבדלי גרסאות

{{היסטוריה של גרמניה}}

 

== המרובינגים ==

בנו של כילדריך, [[כלוביס הראשון|כלוביס]], פתח במערכה שנועדה לאחד את הממלכות הפרנקיות השונות בגאליה [[חבל הריין|ובחבל הריין]]. מערכה זו כללה ניצחון על [[סיאגריוס]] בשנת [[486]], וכן ניצחון על הממלכה [[ויזיגותים|הוויזיגותית]] של [[טולוז]] ב-[[507]], שהוביל להרחבת הטריטוריה הפרנקית דרומה עד להרי [[הפירנאים]].

 

 

המנהיגים המרובינגים דבקו במנהג הגרמאני של חלוקת אדמותיהם בין בניהם, והחלוקה התכופה הזו גרמה פעמים רבות למלחמות ומקרי רצח בין היורשים השונים. אף על פי שכלוביס סילק את הוויזיגותים מגאליה, לאחר מותו ב-[[511]] ארבעת בניו חילקו את הממלכה שלו ביניהם. אולם אפילו כאשר מלכו מספר מלכים מרובינגים באותה העת הממלכה עדיין נחשבה כממלכה אחת.

 

 

בכל ממלכה פרנקית שימש [[מאיורדומוס]] כראש המדינה. סדרה של מקרי מוות לא צפויים שהחלו עם זה של [[דגוברט הראשון]] ב-[[639]] הובילה לרצף של מלכים קטינים. עד [[המאה ה-8]] מצב זה איפשר למאיורדומי (צורת הריבוי של [[מאיורדומוס]]) לאחד את כוחם ב[[עוצר (שליט)|עוצרות]] תורשתית משלהם, שהייתה הבסיס [[השושלת הקרולינגית|לשושלת הקרולינגית]].

== הקרולינגים ==

{{הפניה לערך מורחב|השושלת הקרולינגית}}

מאז ימיו של [[פפין הזקן]] המלך היה בעצם חסר סמכויות. ה[[מאיורדומוס|מאיורדומי]], שהיו ממשפחת הקרולינגים, היו בעצם אלו ששלטו בממלכה. מצב זה הגיע לשיאו במהלך שלטונו של [[קרל מרטל]], הזכור בהיסטוריה כמגן הנצרות באירופה נגד המוסלמים. קרל איחד את הפלגים השונים של הפרנקים, הביס את אויביהם והגדיל את האימפריה. כשהמלך חסר הסמכויות מת היה קרל כל כך בטוח בכוחו שהוא לא טרח אפילו למנות מלך, כפי שמשפחתו עשתה במשך דורות, אלא פשוט הכריז על עצמו כ"נסיך הפרנקים".

 

פפין שלט כמלך נבחר. על אף שהבחירות למלוכה התרחשו לעתים רחוקות, החוק הגרמאני קבע כי המלך היה חייב להסתמך על ראשי צבאו. מנהיגים אלו שמרו על זכותם לבחור במלך יותר "ראוי" מתוך השבט השולט אם הם הרגישו כי המלך הנוכחי לא יוכל להוביל אותם לניצחונות. אף על פי שבצרפת המלוכה הפכה מאוחר יותר לתורשתית, [[האימפריה הרומית הקדושה]] לא הצליחה להפטר מחוק זה והמשיכה לבחור את מנהיגיה עד התפרקותה.

 

 

עם מותו של פפין הגוץ ב-[[768]] בניו, קרל ו[[קרלומן הראשון|קרלומן]], שוב חילקו את הממלכה. אולם קרלומן פרש למנזר ומת זמן קצר לאחר מכן, בהשאירו את הממלכה כולה לאחיו, העתיד להפוך ל[[קרל הגדול]]. החל משנת [[772]] קרל כבש את שטחי ה[[סקסונים]] ואיחד אותם עם הממלכה הפרנקית. במסגרת מערכה זו נכפתה על הסקסונים התנצרות בכוח הזרוע - אופן התנצרות שלא היה מקובל אז ושזכה לביקורת מחוגים מסוימים בכנסייה; המנהיג הסקסוני [[וידוקינד]] הסכים לעבור הטבלה כחלק מהסכם השלום בינו לבין קרל. בנוסף, לאחר ניצחון בקרב בשנת [[787]] קרל הגדול הורה על הריגתם של אלפי אסירים סקסונים פגנים. הסקסונים הובסו לבסוף בשנת [[804]]. כך האימפריה הפרנקית התפשטה מזרחה והגיעה עד נהר [[אלבה (נהר)|אלבה]]. במטרה להקל על הכנסת כל הסקסונים לדת הנוצרית קרל ייסד מספר [[דיוקסיה|דיוקסיות]] במזרח האימפריה. באותה התקופה קרל כבש את שטחי הלומברדים וכך גם צפון איטליה הייתה בשליטתו, בעודו מחדש את הבטחתו לאפיפיור שהפרנקים יגנו על אדמותיו. ב-[[788]] קרל כבש גם את [[ממלכת בוואריה|בוואריה]] ועד [[796]] הוא הרחיב את האימפריה שלו דרום מערבה עד שכללה את אזור [[אוסטריה]] של היום וחלקים מ[[קרואטיה]].

בדצמבר [[800]] הכתיר האפיפיור [[לאו השלישי (אפיפיור)|לאו השלישי]] את קרל הגדול כ"קיסר הרומאים" בטקס ברומא, שתואר בידי המקורות של התקופה כאקט מפתיע שלא תואם קודם עם קרל. אף שקרל העדיף את התואר "קיסר, מלך הפרנקים והלומברדים" הוכרה האימפריה הפרנקית רשמית בטקס כיורשת של [[האימפריה הרומית המערבית]], דבר שהעלה את חמתו של קיסר [[האימפריה הביזנטית]] [[מיכאל הראשון רנגבס]] שטען כי האימפריה בשליטתו ירשה את האימפריה הרומית המערבית. בסופו של דבר הוא הכיר בקרל הגדול כקיסר נוסף. ההכתרה נתנה לגיטימציה קבועה לעליונות [[הקרולינגים]] בין הפרנקים.

 

 

=== קרולינגים מאוחרים ===

לקרל הגדול היו מספר בנים אולם רק אחד נשאר בחיים אחריו. בן זה, [[לואי החסיד]], הלך אחרי אביו ושלט על אימפריה מאוחדת. אולם כאשר לואי מת ב-[[840]] הקרולינגים חזרו למסורת של ירושה מחולקת. [[הסכם ורדן]] חילק את האימפריה הפרנקית לשלושה חלקים:

# בנו הבכור של לואי, [[לותאר הראשון]], הפך לקיסר [[פרנקיה התיכונה]].

# בנו השלישי של לואי, [[קרל הקירח]], הפך למלך הפרנקים המערביים. ממלכה זו תהיה הבסיס לממלכת [[צרפת]].

 

=== פרנקיה המערבית ===

{{הפניה לערך מורחב|פרנקיה המערבית}}

 

=== פרנקיה התיכונה ===

{{הפניה לערך מורחב|פרנקיה התיכונה}}

 

=== פרנקיה המזרחית ===

{{הפניה לערך מורחב|פרנקיה המזרחית}}

מזרח פרנקיה הייתה השטח של [[לואי הגרמני]]. השטח חולק לארבע [[דוכסות|דוכסויות]]: [[אלמניה]], [[פרנקוניה]], [[סקסוניה]] [[ממלכת בוואריה|ובוואריה]] (שכללה את [[מוראביה]] [[קרינתיה|וקרינתיה]]). לאחר מותו של [[לותאר השני]] גם החלקים המזרחיים של [[לותרינגיה]] נכללו בפרנקיה המזרחית. חלוקה זו שרדה עד [[1268]] אז הסתיימה [[שושלת הוהנשטאופן]]. הכתרתו של [[אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] בשנת [[962]] סימלה את ראשיתה של [[האימפריה הרומית הקדושה]]. מהמאה ה-10 פרנקיה המזרחית נקראה גם [[הממלכה הגרמנית]].

 

[[קטגוריה:אימפריות|פרנקית]]