טרובדור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=משורר וזמר בימי הביניים|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[טרובדור (פירושונים)]]}}
[[תמונהקובץ:Troubadour-2003.jpg|שמאל|ממוזער|200px|טרובדור מודרני]]
'''טרובדור''' הוא כינוי למלחין, משורר וזמר ב[[ימי הביניים]]. מקור המילה טרובדור בפועל ה[[אוקסיטנית|אוקסיטני]] ''trobar'', שפירושו "למצוא", ובהשאלה "להמציא" או "לחבר" (שיר או לחן).
 
הסגנון החל ב[[פרובנס]] במאה ה-11 כאשר הטרובדור הידוע הראשון היה [[ויליאם התשיעי, דוכס אקיטן|גיליים מפייטיוס]] (Guilhèm de Peitieus; לימים [[פואטייה]]), דוכסה התשיעי של [[אקיטן]] (1071 - 1127). לכל הדעות הוא לא היה חלוץ הסגנון, משום ששירתו הייתה כבר בוגרת ומפותחת מאד, אך מקורות ההשראה שלו אינם ידועים. ייתכן כי מדובר בהשפעה מהמוזיקה הדתית הקתולית, בשירה ה[[ערבית]] של [[אל-אנדלוס]] או במקורות אחרים. שירת הטרובדורים נכתבה מתחילתה כמוזיקה מושרת ומלווה בכלי מיתר. זו השירה הלירית הראשונה של ימי הביניים הכתובה לא בלטינית. לרוב, הטרובדורים כתבו וביצעו את שירי עצמם אך היו גם כאלו, שכונו יוגלדורים (JOGLADOR) שביצעו יצירות של אחרים. בדרך כלל הטרובדורים היו ממעמד האצילים, הבורגנים ואנשי הכנסייה והם סימלו את ההתעדנות בחצרות האצולה בדרום צרפת, שינוי מעמד האשה והאהבה וקודים התנהגותיים-חברתיים חדשים באותן חצרות (CORTEZIA מלשון CORTE=חצר). למרות שחלק מקודים אלו (כמו אהבה מחוץ לנישואין וחושניות ארוטית) היו מנוגדים לרוח הנצרות, זכתה שירת הטרובדורים להצלחה רבה והתקבלה גם על הכנסייה הקתולית. הצלחה זו נבעה מהעובדה ששירה זו הביעה זכות, הפנמה, הערצה ושאיפה לשלמות וליופי חומרי ומוסרי אבסולוטי וכן כניעה. יש הסבורים שתכנים אלו השפיעו על התפשטות פולחן [[מריה הקדושה]] החל מהמאה ה-13 כי הם זוהו עם תכונותיה של מריה.
 
שורשיה של שירת הטרובדורים ב[[מוזיקה ליטורגית|מוזיקה הליטורגית]] ה[[כנסייה|כנסייתית]] ובייחוד ב[[מזמור גרגוריאני|מזמור הגרגוריאני]].
 
'''טרובר''' (ב[[צרפתית]]: '''Trouvère''', לעתים '''Trouveur''') היא הצורה שהייתה מקובלת בניב של צפון-צרפת (langue d'oïl) למילה "טרובדור", כפי שנהגתה ב"[[לנגדוק (שפה)|לנגדוק]]", הניב של דרום-צרפת ([[אוקסיטנית]]). היא מתייחסת ל[[משורר|משוררים]]ים-[[מלחין|מלחינים]] שחיו בערך בתקופת הטרובדורים ויצרו בהשפעתם, אבל חיברו את יצירותיהם בניבים הצפוניים של [[צרפת]]. הטרובר הידוע הראשון היה '''שרטיין דה טרויה''' (היה פעיל בין שנות ה-60' לשנות ה-80' של [[המאה ה-12]] (באטרפילד, 1997). הטרובר המשיכו לפעול עד 1300 בקירוב. במאה ה-14 חלה שקיעתה של שירת הטרובדורים בייחוד עקב הפיכתה לשירה מלאכותית שחוברה על ידי מלחיני חצר למען אדוניהם. כ-2130 שירי טרובר שרדו עד ימינו; לכשני שלישים מהם יש [[מלודיה|מלודיות]].
 
[[קובץ:Female Troubadour with Saz, M6288, Horomos, 1211.jpg|ממוזער|טרובדורית עם [[סאז]], הורמוז, 1211]]
 
הדימוי הפופולרי של הטרובדור או הטרובר הוא של [[מוזיקאי]] נודד העובר מעיר לעיר עם [[לאוטה]] על שכמו. אנשים כאלה אכן היו במציאות, אבל הם נקראו "ז'ונגלר" ו"מינסטרל" - מוזיקאים דלפונים, גברים ונשים, בשולי החברה. הטרובדור והטרובר, לעומת זאת, מייצגים את ה[[אריסטוקרטיה]] של יצירת המוזיקה. היו אלה או משוררים ומלחינים שפעלו בתמיכת ה[[אצולה]] או, באותה מידה של שכיחות, בני אצולה בעצמם, שחיבור וביצוע של מוזיקה היו לגביהם חלק ממסורת החיים בחצרות האצילים, בהם מלכים, מלכות ורוזנות. בסוף המאה ה-12 הופיעו גם בגרמניה טרובדורים שהיו בעיקר מאנשי האצולה הנמוכה ונקראו גם מינזנגרים ("זמרי שירי אהבה" בגרמנית עתיקה). במאה ה-13 הופיעו טרובדורים בספרד ובצפון פורטוגל והמפורסם ביניהם הוא אלפונסו החכם, מלך [[ממלכת קסטיליה|קסטיליה]]. באותה תקופה הופיעו טרובדורים גם בצפון איטליה עם שירים בניב הטוסקני ופיתחו את הסגנון המכונה DOLCE STIL NUOVO.
 
ביצוע מוזיקה בסגנון זה הוא עניין לניחוש והשערה. יש מלומדים הגורסים, שיש לבצע אותה בסגנון ריתמי חופשי ותוך שימוש מוגבל בליווי אינסטרומנטאלי (בייחוד בשירים שהטקסט שלהם מרומם ונעלה יותר). מלומדים אחרים, וכמוהם מבצעים רבים, סבורים, שליווי אינסטרומנטאלי ופרשנות ריתמית יותר תקפים בה במידה.
 
יוהנס דה גרוקיו, תאורטיקאי מוזיקה [[פריז|פריזאי]]אי מראשית [[המאה ה-14]], סבר, שמשירי טרובר שאבו מלכים ואצילים השראה לחולל גדולות ונצורות ולהגיע לגדולה: "שירים מסוג זה חוברו על פי המנהג בידי מלכים ואצילים והושרו בנוכחות שועי הארץ, מלכים ונסיכים, כדי להשרות על רוחם אומץ ונחישות, גודל נפש ואהבת חירות..." (פייג', 1997)
 
הסגנון שגשג גם במאה ה-12, וחיקו אותו גם במאה ה-13, אך עם הזמן הוא דעך. במאה ה-14 נעשה ניסיון להחיות את הסגנון על ידי ארגון [[משחקי הפרחים]], תחרות ספרותית שנועדה לשמר ולטפח את המורשת הלירית והלשונית. במאה ה-15 המשחקים דעכו, אך בעת החדשה המסורת חודשה בשפות אחרות, ביניהן [[צרפתית]], [[קטלאנית]], [[ספרדית]], ו[[אספרנטו]].
 
בתקופה המודרנית ישנם אמנים המכונים פעמים רבות טרובדורים, אמנים אלו הם לרוב מוזיקאי [[פולק]], לדוגמה [[בוב דילן]] נחשב בעיני רבים לטרובדור מודרני. בעידן המודרני אין משמעות חזקה לתוכן השיר אלא רק לצורת הנגינה וסגנון השירה. נגני פולק המנגנים לפי התבניות העממיות, ונודדים בארץ נחשבים לטרובדורים מודרניים. ב[[ישראל]] זכה לעתים [[מאיר אריאל]] לכינוי טרובדור מודרני.
 
 
 
== ראו גם ==
שורה 31 ⟵ 29:
 
<div class="references-small">
*Akehurst, F. R. P. and Judith M. Davis, eds. ''A Handbook of the Troubadours.'' Berkeley: University of California Press, 1995. <small>ISBN 0-52-007976-0.</small>
*Butterfield, Ardis. "Monophonic song: questions of category", ''Companion to Medieval & Renaissance Music''. Oxford University Press, 1997. <small>ISBN 0-19-816540-4.</small>
*O'Neill, Mary (2006). ''Courtly Love Songs of Medieval France: Transmission and Style in the Trouvère Repertoire''. Oxford: Oxford University Press. <small>ISBN 0-19-816547-1.</small>
*Page, Christopher. "Listening to the trouvères". ''Early Music''. Vol. 25, No. 4, November 1997.
*Goldin, Frederick, translator. ''Lyrics of the Troubadours and Trouvères: An Anthology and a History.'' Gloucester, MA: Peter Smith, 1983. <small>ISBN 0-84-465036-6.</small>
*Hasenohr, Geneviève and Michel Zink, eds. ''Dictionnaire des lettres françaises: Le Moyen Age.'' Collection: La Pochothèque. Paris: Fayard, 1992. <small>ISBN 2-25-305662-6.</small>
</div>
</div>
שורה 46 ⟵ 44:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=טרובדור}}
 
 
[[קטגוריה:ימי הביניים|טרובר]]