נפאטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏גאוגרפיה: ממצאים ארכאולוגים => ממצאים ארכאולוגיים; הבולט מבניהם => הבולט מביניהם
←‏.: העברת הערת השוליים מהכותרת
שורה 7:
למרות מאמצם של הנובים להישאר חלק מהתרבות המצרית,  הועברה עירה המרכזית  של נוביה למיקום רחוק יותר ממצרים, לעיר [[מרואה]] סביב המאה הרביעית  לפני הספירה. ישנם מספר הסברים למעבר זה.  הראשון, היות שממלכה התבססה על רעיית צאן כמקור המרכזי למזון, נאלצו הנובים לעביר את בירתם דרומה לאזור יותר עתיר במשקעים .<ref>A. A. HAKE M" T h e civilization of Napata and Meroe" in, G. MOKHTAR et al. (eds.), " GENERAL HISTORY OF AFRICA-II Ancient Civilizations of Africa"( University of California Press) p.309.</ref> סיבה שנייה שתרמה להעברת העיר המרכזית מנאפטה ל[[מרואה]] היה תקיפה מצרית בנוביה כחצי מאה לאחר נפילתו של השלטון הנובי במצרים. עד היום לא ברור מהותה או פרסת הכוחות בה, אך ייתכן שהפלישה תרמה להחלטה להדרים את בירת הממלכה.<ref>Ancient African civilizations- kush and axum" (princton: markus wiener publishers), page 33 Stanley Burstein.</ref> גם לאחר עברתה של בירת הממלכה ל[[מרואה]] המשיכה נאפטה להיות מרכז לדת [[נוביה|הנובית]]. מלכים הוכתרו ולעתים נקברו שם.<ref>A. A. HAKE M" T h e civilization of Napata and Meroe" in, G. MOKHTAR et al. (eds.), " GENERAL HISTORY OF AFRICA-II Ancient Civilizations of Africa"( University of California Press) p.314 .</ref>
 
== קבוצה א==
== קבוצה א'<ref>N. M . SHERIF " T h e civilization of Napata and Meroe" in, G. MOKHTAR et al. (eds.), " GENERAL HISTORY OF AFRICA-II Ancient Civilizations of Africa"( University of California Press) p.245-248.</ref> ==
באזור ה[[האלף ה-4 לפנה"ס|אלף הרביעי לפני הספירה]] צמחה באזור [[נוביה]] תרבות שהארכיאולוגים מתייחסים אליה כ "קבוצה א'" '<ref>N. M . SHERIF " T h e civilization of Napata and Meroe" in, G. MOKHTAR et al. (eds.), " GENERAL HISTORY OF AFRICA-II Ancient Civilizations of Africa"( University of California Press) p.245-248.</ref> ארכאולוגים נאלצים להתייחס אליהם בשם זה כיוון שאין ממצאים כתובים המייחסים לה שם, ולא נמצאו ממצאים בקרבת מקומות מרכזים. הממצאים העיקרים מתרבות זאת הינם [[חדרי קבורה]] ובהם כדים עם עיטורים מצרים מתקופת ה[[השושלת הפרעונית הראשונה]] המראים קשר בין התרבות ה[[נוביה|נובית]] למצרית כבר באזור 3100 לפני הספירה.
 
מעט מאוד ידוע על תרבות זאת, ידוע שאנשיה נדדו ממקום למקום ולכן מקובל להניח שעיסוקם המרכזי היה רעיית צאן וכאשר שטח מרעה מוצה נאלצו לנדוד. בנוסף, ישנם מספר ממצאים שמראים שהם היו [[התקופה הכלקוליתית|כלקוליתיים]]{{הבהרה|מה זה ממצאים כלקוליתיים?}}. חלק ניכר מהמידע הקיים על תרבות זאת הגיע מחפירות ארכאולוגיות בקברים המיוחסים לה. מוכרים שני סוגי קברים, הראשון בעומק של 0.8 מטר בצורת ביצה והשני בעומק של 3 מטרים ובו חלל שקוע שהכיל: צלחת אבן בצורת ביצה או [[צלחת רמבודיות|צלחות רמבודיות]]{{הבהרה|מה זה?}}, נוצת יען, אבן משחזת עשויה מ[[אלבסטר]], גרזן ומקדח מנחושת, בומרנג מעץ, שרשרת מעצמות, דמויות נשיות מחמר, חרוזים מצדפות, קרנליאן  ואבנים יקרות. הגופה הייתה עטופה בתכריכי עור מקובצת בפינה הימנית כשראשה מופנה מערבה ולידה כלי חרס בעלי עיטורים מתוחכמים בהרבה ממה שמוכר עבור אותה תקופה.