סרט צילום – הבדלי גרסאות

החומרים המשמשים להכנת סרטי צילום הינם לרוב [[מלח (כימיה)|מלחי]] [[כסף (יסוד)|כסף]]; רובם נעשים כהים בעקבות חשיפתם ל[[אור]]. הם מתפרקים לגרגרים זערערים של כסף [[מתכת|מתכתי]]י כהה, אפילו מבלי שעברו תהליך פיתוח. ניתן לראות זאת כאשר מוציאים – באפלה – דף של נייר צילום ומניחים על צדו הרגיש לאור עצם אטום, כגון צרור מפתחות. הנחת דף הנייר עם המפתחות ב[[אור השמש]] תגרום לכך שלאט-לאט ישנו המלחים הרגישים לאור את [[צבע|צבעם]]ם ל[[אפור]] או ל[[ארגמן]] (אך לא ל[[שחור]] ממש). לאחר הרמת המפתחות תישאר צורתם בבירור על הנייר כנגטיב בלבן, אך הדימוי הלבן אינו קבוע והוא יתחיל להתכהות ברגע ששוב לא יהיה מוסתר מהאור. במקום לחשוף את הנייר חשיפה ממושכת ב"הדפסת מגע" זו, ניתן לחשוף את הנייר לזמן קצר ולאור חלש יותר, ואז לקבל דימוי על רקע שחור עז על ידי שימוש בחומר מפתח. התוצאה תהיה דימוי נגטיב ברור וקבוע.

גורמים נוספים שמשפיעים על כמות ה[[אור]] שמגיעה לסרט הצילום הם [[מהירות חשיפה|מהירות החשיפה]] וגודל ה[[צמצם]]. בגבישים של סרט הצילום יפגעו יותר מנות של אור אם הוא יחשף לאור זמן רב יותר (מהירות חשיפה נמוכה יותר), או שהפתח דרכו מגיע האור יהיה גדול יותר (צמצם גדול יותר). כשמצלמים לוקחים בחשבון את כל הגורמים האלו, בימינו - לרוב באופן אוטומטי, משום שהמצלמה הדיגיטלית מחשבת את כל הנתונים בעצמה.