מרדכי שלום יוסף פרידמן – הבדלי גרסאות

באדר [[תרצ"ט]] ([[1939]]) ביקר שוב בארץ ישראל, ובעצת דודו רבי [[ישראל מהוסיאטין]], השתקע בה והתיישבופתח בית מדרש ברחוב בצלאל יפה ב[[תל אביב]]. הוא הספיק לחלץ את משפחתו מאירופה והעלם ארצה. הוא פתח בית כנסת ברחוב בצלאל יפה. בשנות השואה ערך טיוטה לקול קורא שישלח על ידי אגודת ישראל בעניין מצב יהודי אירופה. לאחר השואה פעל למען הניצולים ובין היתר התכתב עם הנציב העליון ונפגש עם [[חיים משה שפירא]] בנידון. הוא עמד בראש ועדת חוקה בתוך "ועדת מצב מתמדת של רבני ארץ ישראל", בשיתוף עם משפטנים (בהם [[יצחק קיסטר]]), במטרה לפעול לצביון יהודי של המדינה העתידה, ולמציאת מנגנון הלכתי משפטי שיעמוד בדרישות שני הצדדים.

בשנת [[תשט"ז]] עבר לארצות הברית לצורכי רפואה, ופתח שם בית מדרש בשכונת [[קראון הייטס]]. לחצרו שם הגיעו רבי [[אליעזר זוסיא פורטוגל]] והרב [[גדליה שור]]. בשנת [[תשכ"ז]] חזר לישראל ופתח מחדש את בית מדרשו ברחוב פינקס. בתקופה זו, בסיועו של בנו, נוספו לישיבתו בבני ברק ישיבה גבוהה ותלמוד תורה, כולל בתל אביב, [[תלמוד תורה]] וכולל "דעת משה" בירושלים. במקביל נפתח בית מדרש לחסידי סדיגורה בירושלים ברחוב יחזקאל, שהתפתח עם השנים לקריית חסידי סדיגורה ברחוב שמואל הנביא.

נפטר בגיל 83 בכ"ט בניסן תשל"ט ונטמן ב[[בית העלמין נחלת יצחק]] שב[[גבעתיים]]. מדברידברי תורתו ערכועל אתהתורה סדרתועל הספריםהמועדים נערכו והודפסו בסדרת ספרים "כנסת מרדכי".