יהדות כתרבות – הבדלי גרסאות

לפי [[אחד העם]], ה[[יהדות]] הייתה לא רק [[דת]] אלא גם תרבות בעלת מאפיינים אידאיים ונטיות ערכיות מובהקות, למשל בתחום ה[[מוסר]] האופייני לה. אפיונים אלה יכולים להימשך כיהדות גם בהיעדרה של אמונה או מסגרת דתית. אחד העם נקט בזניחת הצד הדתי המובהק של היהדות אך הטיף לשמירה על זיקת אהדה ל[[מסורת]] ואף התרכזות יהודית בעולמה הישן ופיתוחו והרחבתו באיטיות ומתוך מאפייניו האינהרנטיים, כך שתיווצר המשכיות והתפתחות אורגנית.

 

 

על פי [[מרדכי קפלן]], ה[[יהדות]] כפי שאנו מכירים אותה כיום, לא החלה את דרכה כ[[דת]], ולא נבעה ברגע מסוים בהיסטוריה. היהדות היא [[ציוויליזציה]] שלמה שהתפתחה לאורך השנים, בהדרגה ובאופן בלתי מורגש. בתחילה כתוצר של איחוד [[שבטי ישראל]] לקהילה אחת ב[[ארץ ישראל]] ועם הזמן התעצבה קהילה זו לכדי ציוויליזציה, אותה אנו מכנים "יהדות". היהדות היא אחת מאותן הציוויליזציות הלאומיות והמיוחדות אשר הינחו את האנושות אל עבר היעוד שלה. על האזרח היהודי בניגוד לאזרח הלא יהודי, קיימות מטלות נוספת העוטפות את מעגל חייו. עליו לתחזק מערכת יחסים חברתית מסוימת, עליו לאמץ אינטרסים תרבותיים מסוימים, מוטלות עליו פעילויות שילוב, ארגונים ומבנים שעליו להשתייך אליהם, ובנוסף סטנדרטיים מוסריים וחברתיים לפיהם עליו לקיים את חייו כיהודי. כל אלו יוצרים אלמנטים של שונות ומסגרת נבדלת מן החברה הסובבת. ההשקפה של היהדות "כמסגרת נבדלת" או "שונה", הינה מקיפה ורחבה יותר מאשר ההגדרה המצומצמת של היהדות כדת. ההתייחסות למושג יהדות חייב להכיל את ההקשר ההיסטורי, את הספרות, ה[[שפה]], המבנה החברתי, הסנקציות החברתיות, הסטנדרטים להנהגה, אידאלים חברתיים ורוחניים וערכים אסתטיים, אשר כל אלו כמכלול מעצבים את היהדות כציוויליזציה. ‏{{הערה|1=‏Kaplan M. Mordecai, '''Judaism as a Civilization''', New-York: Schocken Books, 1967. }}