אוניברסיטת בולוניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 64:
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה בבולוניה קהילת סטודנטים [[יהודים]]. בעוד שבאוניברסיטאות ב[[צפון אירופה|צפון]] וב[[מזרח אירופה]] נקבע כבר [[נומרוס קלאוזוס]] ליהודים, האוניברסיטאות ב[[איטליה]], ובראשן אוניברסיטת בולוניה, קיבלו בזרועות פתוחות את הסטודנטים היהודים. ב-[[1939]], עם כניסת [[חוקי הגזע באיטליה|חוקי הגזע]] באיטליה, נאלצה גם אוניברסיטת בולוניה להחיל חוקים אלו. עם זאת, במשך המלחמה נשמר התיעוד של אותם בוגרים. כך, עם תום המלחמה, קיבלו בחזרה כל בוגריה היהודים את תעודות הגמר וההסמכה שלהם, דבר שסייע לניצולים להשתקם. כיום קיימת באוניברסיטה קהילה של סטודנטים [[ישראל]]ים, וגם קהילה של מרצים, הן יהודים והן ישראלים. בין המרצים [[עמנואל פרץ]] (יהודי איטלקי, מרצה לפיזיולוגיה), [[מרינה מרינו]] (יהודייה איטלקייה, מרצה לביולוגיה), פרופסור [[אמליו קמפוס]] (רופא, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי האוניברסיטאי ס. אורסולה ומרצה ל[[קליניקה כירורגית]] אופטלמית).
 
קהילת הסטודנטים ידעה תקופות שגשוג, למשל ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], ותקופות של שפל כמו סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. כיום מחדשת קהילת הסטודנטים את פריחתה. הפקולטות שאותן פוקדים הישראלים בבסיסן לא השתנו עם השנים, והן בעיקר רפואה ו[[וטרינריה]] (הפקולטה יושבת כשלוחה באוזנו ד'אמיליה, הצמודה לבולוניה). בישראל קיימת קהילה וירטואלית של סטודנטים לשעבר, שכיום הם רופאים [[וטרינר]]ים בוגרי בולוניה.
 
==ראו גם==