פרנסיסקו דה גויה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קצרמר: הערך דל מאוד ביחס לנושא.
שורה 11:
ב-[[1792]] לקה ב[[חירשות]] (כיום סבורים שהסיבה לכך נעוצה בהרעלת [[עופרת]] מהצבעים שבהם השתמש). בתקופת החלמתו הממושכת פנה לסדרת ציורים קטנים וביקורתיים, ברישום ובתחריטי [[נחושת]]. ב-[[1799]] הוציא לאור 80 תחריטים בשם "[[לוס קאפריצ'וס]]", שבהם תיאר "את מעשי האיוולת והטיפשות הרבים מספור, ומעשי המרמה והשקר שההרגל, הבורות והאינטרס האישי הפכו לדבר שבשגרה". התחריטים הוחרמו לאחר כמה ימים מפאת חשש השלטונות מביקורתו של גויה, והוא חי כמה שנים תחת איום ה[[האינקוויזיציה הספרדית|אינקוויזיציה]] עד שלבסוף מסר את התחריטים לידי המלך.
 
לאחר שהחלים ממחלתו פרשה עליו את חסותה הדוכסית מאלבה. שניים מהפורטרטים המוצלחים ביותר שצייר גויה ב-1795 וב-1797 מתארים את הדוכסית היפה שכפי הנראה הייתה עבור האמן לא רק פטרונית אלא גם מאהבת. הדוכסית מאלבה לבושה בשמלת תחרה לבנה בפורטרט הראשון ובשמלה שחורה בפורטרט השני, לאות אבל על מות הדוכס, כאשר גויה הוזמן לבלות כמה חדשים באחוזתה שבדרום ספרד. באותו ציור הדוכסית עונדת שתי טבעות: באחת רשום "אלבה" ובשנייה "גויה" והיא מצביעה בידה למטה על החול היכן שרשום "solo Goya" ( "רק גויה").
 
בשנת 1800 צייר גויה שתיים מיצירותיו המפורסמות ביותר: "המאיה הלבושה" ו"המאיה העירומה". בניגוד לדיעה הרווחת, אין זו דמותה של הדוכסית מאלבה אלא אחת מפילגשות ארמון המלוכה. עירום בוטה וחצוף כפי שנראה ב"מאיה העירומה" היה נדיר ולא מקובל באמנות הספרדית בתקופה שבה צויר, והאמן אף נחקר בשל כך על ידי האינקויזיציה (אך לא נענש).