פרש כבד – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Jousting renfair.jpg|ממוזער|250px|שחזור של [[תחרות הפלה ברומח]] בין שני [[אביר]]ים הלבושים ב[[שריון לוחות]] כבד]]

 

השאיפה להגן על החייל בשריון הייתה קיימת ב[[צבא]]ות השונים משחר ההיסטוריה. הבעיה במיגון הפרש נעוצה בכושר הנשיאה של הסוס וציוד רכיבה מתאים שבעזרתו החייל עוטה השריון יכול לשבת על הסוס. כשהופיעו הפרשים הראשונים לא היה בנמצא ציוד רכיבה בסיסי כמו [[ארכוף]] ו[[אוכף]]. העדר ציוד הרכיבה המתאים והסוסים הקטנים מנעו מהפרשים ללבוש שריון כבד. עם הזמן, התפתחויות בציוד רכיבה וגידול גזעי סוסים גדולים יותר אפשרו את הופעת הפרש המשוריין, העוטה שריון מכף הרגל ועד הראש.

 

 

התפתחויות נוספות בציוד רכיבה והופעת גזעים גדולים יותר של סוסים היוו את הקרקע הפורייה עליה צמח ה[[אביר]] ה[[אירופה|אירופאי]], שהיה מוגן בשריון כבד במיוחד. נשקם העיקרי של האבירים, בדומה לקטפרקטים לפניהם, היה הרומח הכבד. לצד הרומח היו חמושים בחרבות, [[אלה (נשק)|אלות]], [[פגיון|פגיונות]] וכלי נשק נוספים. צורת הלחימה של האבירים הייתה אופיינית לכל הפרשים הכבדים - [[הסתערות]] כגוש מלוכד לעבר האויב במטרה למוטט את שורותיו.

 

 

 

==ראו גם==