כיזוואתנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
מלכי כיזוואתנה מהאלף השני לפנה"ס היו בקשר תדיר עם המלכים החתיים מצפונם. הטקסט החתי הקדום ביותר המתייחס לכיזוואתנה ו[[ארזווה]] במערב קורא להם ביחד לוויה.
 
המאבק בין החתים וההמלכה החורית מיתני, הפכה את ממלכת כיזוואתנה לשותף אסטרטגי לעבור שני הצדדים, מיקומה של הממלכה היה על הדרך בין שתי הממלכות. אישפותחשו, המלך של כיזוואתנה כרת ברית עם המלך החתי [[תלפינוש]].{{הערה|'''החתים ותרבותם''', בסדרה ספרית [[האנציקלופדיה המקראית]] (בעריכת [[שמואל אחיטוב]]), [[מוסד ביאליק]], ירושלים, 2009, עמ' 31}} לאחר מכן משנה הממלכה את בעלי בריתה, אולי בעקבות עלייתה של שושלת חדשה לשלטון.  לאחר עלייתו לשלטון במאה ה-15 לפנה"ס, של המלך [[אידרימי]] מ[[אללח']] שהיה מלך וסל של מיתני, הוא הרחיב את הממלכה. כתוצאה מכך נאלץ המלך פיליאה (Pilliya) מכיזוואתנה לכרות אתו ברית, וכיזוואתנה הפכה לבת ברית של מיתני. ברית זאת נמשכה עד עלייתו לשלטון של המלך החתי [[ארנוואנדשתודחליאש הראשון]] שמלך בתחילתבסוף המאה ה-1415 לפנה"ס. אחד מהמהלכים הראשונים שיזם לאחר עלייתו לשלטון, היה לכרות ברית עם כיזוואתנה. הוא כבשעשה אתזאת האזורבדרך והפךשל מגעים דיפלומטיים על ידי שהתחתן עם הנסיכה ניכלמתי מכיזוואתנה. ברית זאת שיפרה את כיזוואתנהיכולת לממלכההתמרון וסאליתשל הממלכה החתית בחזית הדרומית-מזרחית. בהמשך התמנה כניתוצילי, בנם של האימפריהבני הזוג כמושל בעיר הקודש כומני הוא חיבר יצירות רבות בחורית ולווית. הברית הזאת בין בממלכות הביאה להשפעה רבה של התרבות החורית על התרבות החתית בעיקר בנושא פולחן ודת.{{הערה|'''החתים ותרבותם''', בסדרה ספרית [[האנציקלופדיה המקראית]] (בעריכת [[שמואל אחיטוב]]), [[מוסד ביאליק]], ירושלים, 2009, עמ' 41}}
 
כיזוואתנה מרדה בתקופת מלוכתו של [[שופילוליומש הראשון]] ( 1358-1323 לפנה"ס), אבל גם לאחר המרד, היא נשארה בתחום שליטתה של האימפריה החתית. ב[[קרב קדש]] שהתרחש בשנת 1274 לפנה"ס, השתתפו כוחות של כיזוואתנה בקרב במסגרת כוח הצבא החתי.
 
לאחר נפילת האימפריה החתית בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס, התפתחו באזור מספר [[הממלכות החתיות החדשות|ממלכות נאו חיתיות]] קטנות ביניהן תבל (Tabal), כומוח וקוה. 
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.historyfiles.co.uk/KingListsMiddEast/AnatoliaKizzuwatna.htm Kizzuwatna / Kizzuwadna (Luwia)] באתר The History files.