ההגנה על הפרטיות בנזיקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור לפירושונים
שורה 39:
הזכות לפרטיות מעוגנת בישראל בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו. החוק אוסר על פגיעה בפרטיות, אך לא מבאר מה היא. הוא מוסיף על כך שלושה איסורים ספציפיים: האיסור להיכנס לשטחו של היחיד ללא הסכמה, האיסור לערוך חיפוש גופני וחיפוש בכליו של אדם, והאיסור לפגוע ב"סוד שיחו" של אדם. אלו הם מצבים בהם מתעוררת סכנה שרשויות הממשל ינצלו את כוחן לרעה, והגנתן צוינה במפורש.
 
מעבר לכך, המחוקק לא הגדיר את הפגיעה בפרטיות, ולא קבע אותה כ[[עוולה אזרחית]], המקימה זכות לפיצוי. מצב חוקי זה שרר בישראל עד ראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]. ההתפתחות ה[[טכנולוגיה|טכנולוגית]] המואצת הביאה לפריחת האמצעים המסכנים את הפרטיות - אמצעי מעקב, [[צילום]] ו[[האזנת סתר|האזנה]] (ומאוחר יותר ה[[מחשב]]ים ו[[תקשורת מחשבים|רשתות המידע]]), והחלה להתעורר ביקורת על תפקוד [[כלי תקשורת|כלי התקשורת]]. בשנת [[1974]] הקימה הכנסת את ועדת כהן - הוועדה להגנה מפני פגיעה בצנעת הפרט, ודו"ח הוועדה שימש בסיס להצעת חוק הגנת הפרטיות.
 
===חוק הגנת הפרטיות===