איסור חדש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
ביום השני של חג ה[[פסח]] ([[ט"ז בניסן]]), שהוא היום הראשון של [[חול המועד]], הקריבו את [[קורבן מנחה|קורבן]] [[מנחת העומר]] ב[[בית המקדש]], שהתיר את התבואה החדשה.
 
לפי תיאור ה[[משנה]] ב[[מסכת מנחות]], הכנת מנחת העומר נעשתה ברושם גדול ב[[תקופת בית שני]], "כדי להוציא מלבןמליבן של [[צדוקים]]", כלומר לבטל את דעת הצדוקים שסברו שיש להקריב את העומר ב[[מוצאי שבת]] שאחרי [[יום טוב]], ולא ביום [[ט"ז בניסן]]. קציר העומר נעשה בלילה, וקציר זה שקצרו [[בית דין (הלכה)|בית דין]] לצורך הקרבת העומר, היה הקציר הראשון ב[[ארץ ישראל]].
 
בזמן שהוקרבה מנחת העומר, היה מותר לאכול מהתבואה החדשה בכל ארץ ישראל מחצות היום אף שאין ידוע אם הקורבן הוקרב כבר, כיוון ש[[חזקה (הלכה)|חזקה]] שבית הדין עשו את המוטל עליהם, וקורבן העומר הוקרב.