גט על תנאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
סקריפט החלפות (על ידי, גויס) |
||
שורה 2:
===מקור הנוהג{{הערה|שם=ארוכה}}===
מקובל לשייך את הנוהג לתקופת דוד המלך. אחת הפרשנויות ב[[תלמוד]] ל[[מעשה דוד ובת שבע]] אומרת שדוד לא חטא בלקיחת אשת איש כיוון שחיילי [[דוד המלך]] נהגו לתת גט לנשותיהם טרם צאתם לקרב: "דאמר רבי [[שמואל בר נחמני]] אמר [[רבי יונתן]]: כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו" (בבלי, [[מסכת שבת]], דף נ"ו, עמוד א).
עיון בגמרא מראה כי הנוהג התחיל כבר קודם לכן, בתקופת [[שאול המלך]].
זאת למדה הגמרא מהפסוק: "ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח" (שמואל א', י"ז, י"ח), בו צווה דוד על ידי אביו ישי ללכת לבקר את אחיו
לפי [[יעקב בן אשר|בעל הטורים]], הנוהג הונהג אף קודם לכן-
===השימוש ב"גט על תנאי"===
שורה 17:
ב[[ישראל]] הועלתה הצעה לפיה כל חייל קרבי נשוי יפקיד בידי הרבנות גט על תנאי, והרבנות תפעיל גט זה אך ורק אם החייל הפך לנעדר והותיר את אשתו עגונה.
הצעה זו נדחתה
מאת ד"ר עמיחי רדזינר (תשס"ז)}}.
כפי שנימק הרב גורן: "בהתחשב עם כל הקשיים ההלכתיים והמעשיים הכרוכים בהיתר זה, ונוכח התנגדות המפקדים לעצם הפניה לחייל לפני צאתו לקרב על מנת להחתימו על טופס המזכיר לו באופן מוחשי ביותר את מאורעות המלחמה, ואשר עלול להביא לידי הרס המשפחה, הגורם לירידת המורל של החיילים, הגענו למסקנה שאין פתרון זה הולם תנאי הלחימה והחיים שלנו כיום" {{הערה|הרב שלמה גורן, שו"ת משיב מלחמה, עמ' יד}} .
| |||