רדיותרפיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון שגיאת כתיב |
Danit.Bayer (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
#[[טלתרפיה]] - כאשר מקור הקרינה מרוחק מן האתר המטופל; המקור יכול להיות מאיץ קווי, [[קובלט]] או [[צזיום]]
#[[ברכיתרפיה]] - כאשר מקור הקרינה קרוב או בתוך האיבר המטופל. המקור יכול להיות גרגרי [[יוד]], מחטי [[אירידיום]], צזיום ועוד
[[קרינה]]: משתמשים ב[[סרטן (מחלה)#הטיפול בקרינה|טיפול קרינתי]] כטיפול מקומי ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]]; כאשר הקרינה עוברת דרך [[ריקמה|ריקמת]] החולה היא הורסת או מאטה את ההתפתחות של תאים לא תקינים. השינויים [[ביופיזיקה|הביופיזיים]] של התא גורמים לתיקון במנגנון הבקרה על חלוקת התא. הבעיה העיקרית היא הסכנה של גרימת נזק לרקמות בריאות.
==טיפול תרופתי בסרטן באמצעות קרינה==
[[תרופה]] המבוססת על [[רדיום]] אושרה ונרשמה בישראל לטיפול בסרטן הערמונית עם גרורות בעצמות.
התרופה '''[[קסופיגו]]''' (רדיום-223) פולטת [[קרינה מייננת]] מסוג אלפא, המאופיינת באנרגיה גבוהה יחסית, אך בחדירות נמוכה ברקמה (2-10 שכבות תאים בלבד) בשל גודלם של [[קרינת אלפא|חלקיקי האלפא]]. השפעת הקרינה מתחוללת ב[[DNA]] של התאים המתחלקים בגרורות, עם השפעה מינימלית על מערכות אחרות. '''קסופיגו''' היא התרופה הראשונה שעושה שימוש בקרינת אלפא{{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=8675 מידע על קסופיגו באתר האגודה למלחמה בסרטן]}} באמצעות זריקה תוך-ורידית של רדיום-223, במינון המותאם למשקל הגוף: 0.05 מגה-[[בקרל]] לכל [[ק"ג]]. לאחר הזריקה החולה משתחרר מיד הביתה ללא צורך באשפוז. התרופה רשומה לשימוש בישראל לטיפול בסרטן הערמונית עם גרורות בעצמות.
==ראו גם==
*[[רדיותרפיה במהלך ניתוח]]
שורה 11 ⟵ 15:
{{מיזמים|ויקימילון=רדיותרפיה}}
* [[יאיר צנזור|Y. Censor]], M. Jiang and A.K. Louis (Editors), Mathematical Methods in Biomedical Imaging and Intensity-Modulated Radiation Therapy (IMRT), Edizioni della Normale, Pisa, Italy, 2008. The book is internationally distributed by Birkhauser-Verlag.
* {{אגף הרוקחות|RADIUM-223 DICHLORIDE|רדיום-223 כלוריד}}
{{הבהרה רפואית}}
| |||