שטעטל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
ביטול גרסה 18799068 של 79.177.146.119 (שיחה) |
||
שורה 2:
[[קובץ:Lakhva1926.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב בעיירה [[לחווא]], [[1926]]]]
[[קובץ:Shtetl - Jewish Family, 1903.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משפחה יהודית בשטעטל. פינסק, 1903.]]
[[קובץ:Novogrodek Talmud Torah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לימוד תורה ב"[[תלמוד תורה|חדר]]", בשנותיה האחרונות של העיירה היהודית. נובוגרוידק (כיום בלארוס), 1930.]]
'''שטעטל''' ([[יידיש]]: [[עיירה]]; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או '''העיירה היהודית''' הייתה צורת ה[[יישוב]] הטיפוסית של ה[[יהדות מזרח אירופה]], בטריטוריות שהשתייכו בעבר ל{{ה|איחוד הפולני-ליטאי}}, עד [[מלחמת העולם הראשונה]]. עיירות אלה היו פזורות בכל רחבי המרחב, וחיו בין מאות אחדות לאלפי תושבים, כאשר כמחצית מאוכלוסייתן הייתה יהודית. השפה המדוברת בהן הייתה בדרך-כלל [[יידיש]], היו בהן [[תלמוד תורה|חדרים]] ובתי ספר יהודיים, והתושבים ניהלו אורח חיים מסורתי בשילוב מאפייניהם ומנהגיהם הייחודיים. בתופעה חברתית ייחודית זו רואים כיום את אחד הסמלים העיקריים ל[[יהדות מזרח אירופה]], שנכחדה מהעולם.
==תפוצה==
המילה היידית "שטעטל", או ברבים "שטעטלאך" (מקבילה ל-Städtle ב[[באדן-וירטמברג|שוואבית]]) היא [[צורת הקטנה]] של המילה "שטאָט", 'עיר', כלומר 'עיירה' או 'עיר קטנה'. השטעטל הייתה תופעה רווחת בשטחי [[האיחוד הפולני-ליטאי]], גם לאחר [[חלוקת פולין]], המכסה חלק נרחב ממזרח אירופה – בהם התיישבו יהודים רבים למן [[ימי הביניים]] - ובסביבתהּ הקרובה. השטעטלאך נוצרו עקב מדיניות השלטון לעודד את ישיבת היהודים באזורי ספר ובשטחים נידחים, לצורך פיתוח כלכלתם ואכלוסם. זאת בצד האיסור שחל על היהודים להתיישב בערים הגדולות מחד גיסא, ומניעתם מלהיות בעלי אדמות (למעט באזורים מוגדרים) מאידך גיסא. ב{{ה|מאה ה-18}} כבר היה מספר עצום של עיירות יהודיות בשטחי מזרח אירופה, מהן מאות בפולין עצמה.
בעקבות [[חלוקת פולין]] בסוף המאה ה-18, עברו מרבית השטחים הזרועים בשטעטלים לשליטת [[האימפריה הרוסית]]. שטחים אלה הוגדרו על ידי שלטון הצארים כ"[[תחום המושב]]", והיו האזורים היחידים ברחבי האימפריה שבהם הורשו יהודים לחיות. השטעטלאך נמצאו בשטחים שבהם שוכנות כיום מדינות פולין, [[אוקראינה]], [[בלארוס]], [[ליטא]] ו[[לטביה]], וכן בשטחי [[רומניה]].
==החיים בשטעטל==
השטעטל הטיפוסית מנתה מאות עד אלפים בודדים של תושבים, והייתה מיושבת בכמחציתהּ או אף בלמעלה מכך ביהודים – בעלי מלאכה, [[סוחר]]ים וחנוונים. במקרים רבים, הרחוב המרכזי בעיירה, והחנויות במרכז העיירה היהודית, היו שייכים ליהודים או מוחכרים להם, והם גרו וניהלו את המסחר שם. על פי רוב התקיימו יחסי שכנות סבירים עם ה[[גוי]]ים שמבין תושבי העיירה ומהכפרים באזור, שלא הושתתו על אהבה רבה אלא בזכות תלות כלכלית הדדית. בשל מרחק הכפרים מהערים ובשל היעדר אמצעי תחבורה, שימשה השטעטל חוליה מקשרת ומתווכת בין הכפרים שסביבהּ לבין עיר המחוז. פעם או פעמיים בשבוע, בימי ה[[שוק (מסחר)|שוק]], נהגו הכפריים להגיע לעיירה, שם יכלו למכור את תוצרתם, לרכוש מצרכים ולתקן את כלי מלאכתם. כיכר השוק הייתה המקום החשוב ביותר בחיי הכלכלה של השטעטל – לב העיירה – וסביבה נבנו בתי התושבים ומוסדות הציבור.
עם זאת, העובדה שהעיירות היו ממוקמות בלב אוכלוסייה [[אנטישמיות|אנטישמית]] הביאה לעתים קרובות לעוינות ולאלימות כלפי היהודים מצד שכניהם. היות תחום המושב וההיתר להתיישבות יהודים בדרך כלל באזורים הרחוקים מן המרכז השלטוני של המעצמות, גרמה לכך שהעיירה היהודית בדרך כלל פרחה באזורי ספר, שעברו ידיים שלטוניות מעת לעת. היהודים היו חשודים בחוסר נאמנות משני צידי המתרס. כך או כך, היהודים היו נתונים לפרקים לגחמות שלטוניות ולהתפרצויות אנטישמיות מצד השלטונות או מצד השכנים הגויים, ומפעם לפעם נחתו על ראשם [[עלילת דם|עלילות דם]], [[פוגרום|פוגרומים]] וגירושים
'''[[יידיש]]''' הייתה שפת הדיבור והכתיבה בקרב יהודי השטעטל. רוב הגברים ידעו לקרוא גם עברית – שפה שנלמדה במוסדות החינוך היהודיים הדתיים – וחלקם אף כתבו בהּ. הנשים לרוב לא הבינו עברית, אך הכירו את [[אלפבית עברי|האותיות העבריות]], בהן נכתבת גם שפת היידיש. שלטים באותיות עבריות הפכו לאחד מסימני ההיכר של השכונות היהודיות בשטעטל. השפה המיוחדת ליהודים הייתה מחסום משמעותי בינם לבין האוכלוסייה שסביבם. את העסקים עם שכניהם ניהלו היהודים בשפת המדינה או האזור, שמידת שליטתם בה נבעה ממידת המגע שהיה להם עם גויים לצורכי מסחר ועסקים, וממידת הקרבה של השטעטל לערים גדולות בסביבה. אחד הסימנים המובהקים של ה[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] היה מחד גיסא דרישה שהוצבה בפני היהודים מצד השלטונות ללמוד ולשלוט בשפת המדינה, ומאידך גיסא רצונם של יהודים רבים ללמוד את שפת המדינה לצורך התערות בתרבות הכללית. האמנציפציה הביאה גם לדרישה מהקהילות היהודיות לנהל את ספרי החשבונות שלהן בשפת המדינה ולא ביידיש, כדי שרשויות המדינה יוכלו לפקח טוב יותר על תשלום ה[[מס]]ים.
[[בית כנסת|בית הכנסת]], לרוב המבנה המרשים ביותר בלב העיירה, היה מרכז חיי הקהילה. אורח החיים של מרבית תושבי השטעטל היה תורני, עם תחושה קהילתית חזקה ודגש על [[חינוך]] יהודי. לעומת שכניהם הלא-יהודים, שגם הם נסמכו על מוסדות הדת בכל הקשור לחינוך, התייחדו הקהילות היהודיות בכך שהונהג בהן מעין חינוך חובה – על כל בן היה לקבל חינוך בסיסי, אשר כלל קריאה וכתיבה בעברית, [[תפילה (יהדות)|תפילות]] וכיוצא באלה. חלק גדול מהבנות לא למדו מעל גיל בית ספר יסודי, אך היה מקובל ללמדן את אותיות האלף-בית העברי כדי שתוכלנה לקרוא את התפילות, וכן לקרוא ולכתוב ביידיש. במשך הזמן התפתחה שיטת כתיבה ביידיש אשר התבססה על האלף-בית העברי – תחילה לשימושן של הנשים, ומאוחר יותר לשימוש הקהילה כולה{{הערה|1=[http://tpeople.co.il/yidish/William_Weigel_yiddish.pdf על היידיש, ויליאם וויגל] מאנגלית: חיים לוי}}.
התפתחות החינוך הממלכתי מטעם המדינה והדרישה מיהודים לקחת בו חלק חוללו משבר בחינוך היהודי של העיירות, והביאו לרפורמות שונות שנעשו בו.
אחרי שבמלחמת העולם הראשונה, רבות מהעיירות חרבו ונבנו מחדש, כמעט בכל עיירה, לצד המוסדות הדתיים (שלעתים נחלקו בין חצרות חסידיות שונות, ובין חסידים ל"מתנגדים"), הייתה גם התארגנות של יהודים סביב מוסדות [[ציונות|ציוניים]] או [[תנועת ההשכלה|משכיליים]]: [[המזרחי]], [[הבונד]], [[השומר הצעיר]] ועוד. בתי כנסת מודרניים נמצאו רק בערים הגדולות.
==שקיעת השטעטל והחורבן בשנות השואה==
שורה 20 ⟵ 32:
החל מן המחצית השנייה של [[המאה ה-19]] החלה ירידתה של השטעטל. במקרים רבים הדבר בא בעקבות סלילת [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]], אשר פסחו על עיירות קטנות. בנוסף, התרבו בין הכפריים הגויים סוחרים ובעלי מלאכה, והשתפרו אמצעי התחבורה בין הכפרים לערי המחוז, התפתחות שפגעה בנחיצותו הכלכלית של השטעטל כמרכז כפרי וכמתווך מסחר. מרקם יחסי התלות ההדדית בין היהודים ושכניהם נפגע, והיהודים זכו להצקות הולכות וגוברות. [[הסופות בנגב|גל פוגרומים קשה]] תקף את העיירות היהודיות ברחבי תחום המושב בשנים [[1881]]-[[1884]], מגובה בהעלמת עין ואף עידוד מצד השלטון. גל פוגרומים קשה נוסף התרחש בין השנים [[1903]]–[[1906]]. התקפות רבות כלפי היהודים התבצעו במהלך העימותים שהעסיקו את מזרח אירופה בשלהי [[מלחמת העולם הראשונה]]: [[מלחמת האזרחים ברוסיה]], [[מלחמת פולין-אוקראינה]] ו[[המלחמה הפולנית סובייטית]].
על רקע התרחשויות אלה, החלו יהודים צעירים לעזוב את השטעטלאך ולחפש הזדמנויות להשכלה, לתעסוקה ולעסקים בערים הגדולות. בתקופה זו גם החלו תהליכי [[חילון]] מואצים באוכלוסייה שנבעה מהתפתחות [[עידן האורות]] ו"[[תנועת ההשכלה היהודית|תקופת ההשכלה]]" וגרם ליהודים רבים
עם פלישת גרמניה לפולין, ובייחוד לאחר הפרת [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב|הסכם ריבנטרופ מולוטוב]] החלו יחידות רצח מיוחדות של הצבא הגרמני ה[[איינזצגרופן]], עוברות מעיירה לעיירה במסגרת שואת "''כדור לכל יהודי''" ו[[מבצע ברברוסה]] בשנת [[ה'תש"א]] ([[1941]]).{{הערה|1=[http://americamagazine.org/issue/701/article/tragedy-unearthed על שואת 'כדור לכל יהודי'] וחשיפותיו של הכומר פטריק דובואה, בעיתון בשפה האנגלית 'ירחון אמריקה'}} מאוחר יותר העיירות היהודיות הגדולות היוו מקום לכינוס היהודים ב[[גטו|גיטאות]], שחוסלו עם הזמן אף הן, חלקן ברצח המוני ב[[בורות ירי]] ביערות{{הערה|1=פונאר, באבי יאר, ועוד רבים}}, או באתר בית הקברות היהודי של העיירה עצמה, ובמשאיות גז, ורובן על ידי העברת היהודים ל[[מחנה השמדה|מחנות מוות]], או למחנות ריכוז ועבודה, שהוסבו עם הזמן ל[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]], במסגרת [[הפתרון הסופי]]. עם הירצחה של מרבית יהדות מרכז ומזרח אירופה ב{{ה|שואה}}, ומניעת הפולחן הדתי בעיירות שתחת הכיבוש הסובייטי, עברה תופעת השטעטל ממזרח אירופה.
קומץ אוכלוסיות עקורים יהודיות חסידיות או חרדיות, התיישבו בשכונות שונות ברחבי העולם, ב[[בריסל]] שב[[בלגיה]], בלונדון ובעיקר ב[[בורו פארק]] ומקומות נוספים ב[[ניו יורק]]. כמו כן בישראל הייתה התיישבות גדולה של עקורים וניצולים דתיים ב[[בני ברק]], [[נתניה]], דרום תל אביב, וב[[ירושלים החדשה]] בשכונות מטרסדורף, [[סנהדריה]], סביב [[בית החולים שערי צדק]], וב[[שכונת גאולה]]. בכל אלו מעט ממאפייני העיירה היהודית השתמר.{{הערה|1=כמו שפת הדיבור ביידיש, עיתונות ביידיש, מלאכות יהודיות מסורתיות וביניהן רוכלות וניהול חנויות, לבוש (לדוגמה סינר חגיגי על סמלת הנשים), לימודים בחיידר, שתדלנות ויחס חשדני לממשל, ועוד}}
==שטעטל בפולקלור ובתרבות==
| |||