כיזוואתנה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Hittite Empire he.png|ממוזער|286x286 פיקסלים|הממלכה החתית המתרחבת באדום, כולל שטחה של [[ארזווה]] וכיזוואתנה ב-1290 לפנה"ס על גבול, גובלת בממלכה המצרית בירוק.]]

בשטח הממלכה שכנו מספר קבוצות אתניות. ה[[חורים]] חיו באזור לפחות מתחילת האלף השני לפנה"ס. התרחבות ה[[חתים]] בתקופת [[הממלכה החתית הקדומה]]  במאה ה-17 לפנה"ס, בימיהם של המלכים [[חתושיליש הראשון]] ו[[מורשיליש הראשון]], הביאה כנראה לאזור אוכלוסייה חתית ו[[לווית]]. האוכלוסייההאוכלוסיות ממוצא חתי ולווי תרמו כנראה להקמתה של הממלכה העצמאית לאחר היחלשות הממלכה החתית הקדומה. השם כיזוואתנה הוא כנראה התאמה בשפה הלווית של השם החתי כז-אודנה (kez-udne), שמשמעותו: הארץ בצד הזה (של ההרים).

לאחר כניסתה של הממלכה לתחום השפעתה של [[מיתני]], הפכה התרבות החורית לבולטת יותר בממלכה. הכתב ההירוגליפי ה[[לווית|לווי]] נולד כנראה בכיזוואתנה. בתחילה שימש רק בחותמות, בהמשךובהמשך שימש בעיקר לחקיקה של כתובות מונומנטליות על גבי אבנים.{{הערה|שם=זינגר41|'''החתים ותרבותם''', בסדרה ספרית [[האנציקלופדיה המקראית]] (בעריכת [[שמואל אחיטוב]]), [[מוסד ביאליק]], ירושלים, 2009, עמ' 41}}

מקורה של המלכה [[פודוחפה]], אשתו של המלך החתי [[חתושיליש השלישי]] שמלך במאה ה-13 לפנה"ס, היה מכיזוואתנה. היא שימשה שם בתפקיד כוהנת לאלה [[אשתר]]. במסגרת פעילותה, עסקה גם בארגון וייעול הדת החתית. פודוחפה פעלה נמרצות להפצת פולחן אשתר ופולחנים נוספים מדרום אנטוליה ברחבי הממלכה החתית.{{הערה|[[איתמר זינגר]], '''החתים ותרבותם''', עמ' 83}} בתקופתה התקיים תהליך של [[סינקרטיזם]], כשהיא מזהה את האלים הראשיים של מולדתה שהיו אלים חוריים, עם ראשי האלים בפנתאון האלים החתי. האלה החורית [[חבת]] הפכה להיות אלה חשובה בדת החתית.