השמש העירומה – הבדלי גרסאות

|ספר הבא=[[רובוטים של שחר]]

|מאת=[[אייזק אסימוב]]}}

 

==תקציר העלילה==

ביילי נקרא לחקור את מקרה הרצח הראשון שאירע על ארץ שמש (סולריה בתרגומים אחרים), מושבת חלל שאוכלוסייתה מונה כעשרים אלף בני אנוש ומספרם של הרובוטים בה עומד על מאתיים מיליון (עשרת אלפים רובוטים לכל אדם). בספר זה מתגלה כי בעוד בני האדם שעל כדור הארץ סובלים כולם מ[[אגורפוביה]] כתוצאה מתנאי חייהם בכרכים סגורים בלא גישה לאוויר הפתוח, הרי שגם במושבות החללאים ישנן תופעות של [[פוביה|פוביות]] חברתיות, ובמקרה זה פחד ממגע אנושי ומקרבה לבני אנוש אחרים, הנובע מבידודם של בני האדם זה מזה בכוכב שבני האדם בו התרגלו כי כל המגע עם בני האדם האחרים נעשה באמצעות צפייה הולוגרפית מרחוק.

 

 

בתום החקירה מתברר כי ג'ותן ליביג, רובוטיקאי ושכנו של דלמאר, תימרן רובוטים לסייע ברציחתו של דלמאר, ובהרעלתו של האחראי על הביטחון בארץ שמש. ליביג ניסה לתכנן מלחמה גלאקטית באמצעות ספינות חלל רובוטיות שישתמשו במוחות פוזיטרוניים, אך לא יידעו כי הם פועלים בניגוד ל[[שלושת חוקי הרובוטיקה|חוק הראשון]] של הרובוטים. מטרתו של ליביג הייתה לשמר את דרכה של ארץ שמש על מנת שלא להכניס השפעות תרבותיות זרות, כגון מפגשים פנים אל פנים עם בני אנוש אחרים. היכרותו של ליביג עם הפסיכולוגיה של הרובוטים אפשרה לו להבין כיצד להשתמש ברובוטים על מנת לסייע ברצח. הוא הורה לרובוט להושיט לאשתו של דלמאר, גלאדיס, את ידו הניתקת כשתהיה מלאת חימה, דבר שהוביל אותה להשתמש ביד ככלי נשק ולהרוג את בעלה, והורה לרובוט אחר לתת לאחראי הביטחון רעל, שלא ביודעין. מוחותיהם של שני הרובוטים נפגעו באופן בלתי הפיך כתוצאה מהמהלך. המניע לרצח היה סירובו של דלמאר לשתף פעולה עם תוכניותיו של ליביג.