פתיחת התפריט הראשי

שינויים

 
===תחליף לתרגום אונקלוס===
ב[[תקופת האמוראים]] הייתה שפת העם [[ארמית]], ועל כן קריאת [[תרגום אונקלוס]] הייתה למעשה תרגום של השפה העברית שהייתה ידועה פחות, לארמית הנפוצה. בתקופות מאוחרות יותר חדלה הארמית לשמש כשפת העם, ועל כן קריאת תרגום אונקלוס אינהלא מסייעתסייעה להבנת המקרא על ידי מי שאינו דובר ארמית. בעקבות כך החל [[פירוש רש"י לתורה]] להחליף את תרגום אונקלוס בחלק התרגום של תקנה זו, היות שמטרת חלק התרגום היא לסייע להבנת המקרא{{הערה|טור ושו"ע [[אורח חיים]] סימן רפה}}. לפי מנהג זה, פסוק שאין בו פירוש רש"י נקרא שלוש פעמים. עם זאת יש המקפידים לקרוא דווקא תרגום אונקלוס, גם כאשר שפת העם אינה ארמית, והשו"עוהשולחן ערוך כתב כי "ירא שמיים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י"{{הערה|שו"ע שם, סעיף ב'}}.
 
ישנן דעות שונות בשאלה האם תרגום לשפות לעז יכול להוות תחליף לתרגום אונקלוס לארמית. לדעת רשה[[תוספות]]{{הערה|1=מסכת ברכות דף ח עמוד ב בתחילת העמוד}} וה[[רא"יש]]{{הערה|1=ברכות פרק א סימן ח}} 'תרגום' הוא דווקא תרגום אונקלוס, אך דעתהביאו [[תוספות]] וה[[רא"ש]]דעה היאלפיה שגם תרגום לשפות לעז יכול להחשב כתרגום. [[הט"ז]] כתב כי מי שאינו מבין עברית וארמית יקרא פירוש אותו הוא מבין, כגון [[צאינה וראינה]] שנכתב ב[[יידיש]], או פירוש דומה אחר.
 
===זמן הקריאה===