שניים מקרא ואחד תרגום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 20:
*כנגד הקריאות שעתידים לקרוא בבית-הכנסת: קריאת הבעל-קורא, קריאת העולה לתורה והתרגום (שנקרא כיום רק בקהילות מסוימות, אך בעבר נקרא בכל קהילות ישראל) יש המפרשים את דבריו כי מדובר דווקא בתקנה עבור מי שלא שמע את הקריאה בתורה בציבור ([[אליעזר בן נתן|ראב"ן]]).
*כדי שילמד ויבין האדם את תוכנה של פרשת השבוע הקרובה ([[חזון איש]]){{מקור}}.
*זכר לנתינות התורה השונות: בסיני ובאוהל מועד בעברית, ובערבות מואב בתרגום ([[מטה משה]]){{מקורהערה|סימן תסד}}.
*כנגד שולשת הרבדים בתורה: נגלה, נסתר והרובד הנעלם מעיני כל אדם ([[מהר"ל]]{{הערה|[[תפארת ישראל (מהר"ל)|תפארת ישראל]] פרק יג'.}}).
*על-פי ה[[קבלה]] הקריאות בלשון הקודש הן כנגד עם ישראל והקריאה ב[[ארמית]] היא כנגד 70 אומות העולם{{מקור}}.