הכתב העברי הקדום – הבדלי גרסאות

 

==אותיות הכתב העברי העתיק==

את הכתב העברי העתיק היו כותבים מימין לשמאל. בין המילים לא היו מותירים רווח, ואף כאשר הסתיימה השורה באמצע התיבה היו ממשיכים אותה בשורה שלאחריה, כאשר לצורך סימון המילים הפרידו ביניהן על פי רוב בנקודה ("•"). לעתים, כדי לציין סיום משפט הוסיפו קו אנכי ("|") (כך ב[[מצבת מישע]], למשל).

 

 

===שמות האותיות===

משערים כי שמות האותיות נבעו ממשמעות הסמל שסימן את האות בכתב האודיוגרפי הפרוטו כנעני - בשפה הכנענית. כך הסמל הפרוטו-כנעני של ראש השור [[קובץ:Proto-semiticA-01.png|20px|א]] (שצורתו הופשטה מאוחר יותר באלפבית הפיניקי לצורה [[קובץ:phoenician aleph.svg|20px|א]] ובכתב העברי הקדום [[קובץ:Early_Aramaic_character_-_Alaph.png|20px|א]]) נקרא "אלוף", "שור" בשפה הכנענית. גם בעברית יש למילה "אלוף" משמעות של שור כגון בפסוק "...שגר אלפיך ועשתרות צאנך". גם האות האחרונה שצורתה [[צלב]] או [[איקס]] נקראת [[ת]]ו, כלומר סימן, כיוון שזהו הסימן הפשוט ביותר שאינו [[ישר|קו]] או [[נקודה (גאומטריה)|נקודה]].

 

===סדר האותיות===

[[קובץ:Tel-Zayit-Stone-Inscription.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"[[אבן תל זית]]", לוח אלפבית קדום מהמאה ה-10 לפנה"ס, הנושא את אותיות האלפבית בסדר השונה מהמקובל בימינו; כאשר האת פ' קודמת לאות ע']]

משערים כי ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] רווחו שתי דרכים לסדר האלפבית, כאשר הדרך האחת זהה לסדר של ימינו אנו, והדרך השנייה מקדימה פ' לע'.

====בעת החדשה====

[[קובץ:Phoenician script - 1709's Drawing.png|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של [[אלפבית פיניקי|הכתב הפיניקי]] ו[[אלפבית שומרוני|השומרוני]] בספר [[לטינית|לטיני]] משנת [[1709]], '''Dissertationes de proestantia et usu numismatum antiquorum''', של ה[[תאולוג]] ה[[שווייצרי]] אזקייל שפנהיים {{גר|Ezechiel Spanheim}}.]]

הדים לכתב העברי הקדום נשתמרו במסורות העת העתיקה בדברי הירונימוס וחז"ל, והכתב השומרוני שהיה ידוע לתושבי ארץ ישראל שבימי הביניים ול[[עלייה לרגל|עולי הרגל]] שתרו בה - זוהה עם הכתב העברי הקדום, (על אף שהוא פיתוח מאוחר שלו, ואינו זהה לו למעשה). הדים משובשים שלו הגיעו לשמע האירופאים בשלהי ימי הביניים, אולם רק בראשית [[המאה ה-17]], כשהגיעו לראשונה כתבי יד שומרוניים לאירופה, ניתן היה לחוקרים לעמוד על צורתו לראשונה בצורה ראויה.