|
=== טנק מערכה ===
{{ערך מורחב|טנק מערכה}}
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - 188th Brigade Training Day, March 2008-cropped.jpg|ממוזער|250px|טנק מערכה מדגם [[מרכבה סימן 3]]ד ב"ז]]
[[קובץ:M1 abrams armyrecognition usa 026.jpg|ממוזער|250px|טנק מערכה מדגם [[M1 אברהמס]]]]
'''טנק מערכה''' (Main battle tank) הידוע בראשי התיבות שלו MBT הוא טנק מודרני המהווה את עמוד השדרה של [[חיל שריון|חיל השריון]] ותוכנן להתמודד כמעט עם כל האיומים בשדה הקרב ולבצע מספר רב של משימות ותפקידים. במידה מסוימת, זהו טנק "כלבו" שיצירתו התאפשרה עקב התפתחות אדירה בטכנולוגיית השריון, החימוש וההנעה.
טנקי המערכה התפתחו מהטנקים הבינוניים-כבדים ומטנקי השיוט הכבדים שיוצרו בסוף מלחמת העולם השנייה ובעשור שלאחריה. ארצות הברית, בריטניה, וברית המועצות פיתחו את הטנקים האלה דוגמת ה-[[T-54]] ו-[[M47 פטון|M47]] לשאת חימוש ושריון ברמה שביטלה למעשה את הצורך בטנקים כבדים. כך קרה שהדור הזה של הטנקים שימש ברוב המקרים כטנקי מערכה עיקריים על אף שבתחילה הוצבו לצידם טנקים כבדים.
ההתפתחות בתחום ההנעה, ובעיקר [[מנוע דיזל|מנועי דיזל]] מצוינים וחזקים, איפשרה לטנקי המערכה להיות ניידים מאד, על אף משקלם הגבוה. בשנים האחרונות ממשיך להשתפר תחום ההנעה, הן במנועים משופרים יותר והן בעבירות משופרת בשטח. התפתחות בעיצוב שריון פלדה, ולאחר מכן הגדלת יעילות השריון באמצעות שילוב חומרים קלים יחסית וחזקים מאד, איפשרה לטנק המערכה העיקרי המודרני רמות מיגון גבוהות תוך שמירה על משקל סביר. למרות זאת, ככל שגדלו האיומים שבפניהם נאלץ הטנק להתמודד, משקלו וגודלו עלו וכיום טנק מערכה מודרני שוקל בין 60 ל-70 טון (להשוואה רב הטנקים הכבדים ממלחמת העולם השנייה שקלו בין 45 ל-55 טון).
למרות ההתפתחות בשריון ובמיגון הטנק, התפתחות מקבילה של נשקי הנ"ט מונעת מהטנק שליטה בשדה הקרב. גג ה[[צריח (טנק)|צריח]], ה[[מזקו"ם|זחלים]], החיבור שבין הצריח לתובה וגחון הטנק נחשבו מאז ומתמיד לאזורים הפגיעים בטנק ועד היום מהווים נקודות תורפה שמנוצלות כדי להשבית טנקים באמצעות אמצעי לחימה מאולתרים כגון [[רקטות נ"ט]] ו[[מטען גחון|מטעני גחון]]. הפתרון של הוספת שריון מוגבל, בסופו של דבר, עקב הגבלת עומס ופגיעה בניידות הטנק. לכן, נוספו בשנים האחרונות לחלק מהטנקים [[מיגון ריאקטיבי|מיגונים ריאקטיביים]] (קסטות המלאות בחומר נפץ שמתפוצצות עם פגיעת התחמושת ובכך מטות אותה הרחק מהטנק) וכן [[מערכת הגנה אקטיבית|מערכות הגנה אקטיביות]] המסוגלות לשבש טילי נ"ט מונחים (Soft kill) ואף להשמידם באוויר (Hard kill).
החימוש העיקרי של טנק המערכה הוא תותח רב-תכליתי. טנקי המערכה הראשונים נשאו תותחים בקוטר של 100 או 90 מילימטר, אך מכיוון שעם השנים עברו תפקידי הטנק הכבד לטנק המערכה וכתוצאה ממירוץ חימוש בין ה[[מיגון]] לתותח, נושאים טנקי מערכה מודרניים תותח בקוטר 105, 120 או 125 [[מילימטר]]. התותח מאפשר לטנק השמדת טנקים אחרים, השמדת רכבים "רכים" והשמדת [[חי"ר]]. לכל מטרה יש סוג תחמושת ייעודי.
טנקי המערכה נועדו לשימוש במערכות מסיביות בין צבאות סדירים, אך הם שימושיים גם ב[[לוחמה בשטח בנוי]], כפי שניתן היה לראות ב[[מלחמת עיראק]] ובמבצעי צה"ל ב{{ה|אינתיפאדה השנייה}}.
למרות זאת נשמעו טענות כי בעתיד יצומצם תפקידם של הטנקים בשדה המערכה, לאור התייעלות הנשק האנטי-טנקי ותפוצתו הנרחבת. טענות אלו הושמעו על ידי אנשי צבא בכל רחבי העולם בעיקר לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] בה נבלמו בשלבים מסוימים כוחות השריון של צה"ל באמצעות טילי נ"ט, אולם העובדות הן ששימוש נרחב בלחימת שריון נמשך גם עשרות שנים לאחר מכן, למשל במלחמת עיראק.
{{עוגן|טנקים ייעודיים}}
| 