לוחמה בתקופה ההלניסטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏אסטרטגיה: קישורים פנימיים, תיקון קישור
ויקישיתוף בשורה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Greek Soldiers.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילים הלניסטים]]
'''לוחמה בתקופה ההלניסטית''' היא היורשת הטבעית של [[לוחמה יוונית בעת העתיקה]]. בתקופה ההלניסטית הגיעה הטמעת החילות החדשים שהחל בה עוד [[פיליפוס השני]] והמשך בנו, [[אלכסנדר הגדול]] לשיאה. נוצרו חילות חדשים, מבנים טקטיים שהיו קשיחים, פחות או יותר, בתקופה הקלאסית התגוונו מאוד והמשיכו את המסורת של אלכסנדר הגדול.
 
==רקע היסטורי==
{{הפניה לערך מורחב|התקופה ההלניסטית}}
התקופה ההלניסטית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של [[אלכסנדר הגדול]] בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, [[קלאופטרה]] בשנת 30 לפנה"ס. השפעתה של התרבות ההלניסטית הגיעה מהודו במזרח ועד רומא במערב וממצרים בדרום עד [[חצי האי קרים]] בצפון. בתקופה זו ירדה חשיבותה של יוון ההיסטורית ונוצרו מדינות רבות, החשובות בהן [[מצרים התלמיית]] ו[[הממלכה הסלאוקית]], אחרות דוגמת [[מוקדון]] המשיכו את מעמדן הדומיננטי באזורן שמקורו בתקופה שקדמה להלניזם.
 
כיבושיו של אלכסנדר הגדול שכללו את ה[[פוליס|פולייס]] היווניים, שטחי [[האימפריה הפרסית]] וחלקים מ[[הודו]] במזרח, יצרו [[אימפריה]] רחבת ידיים. הממלכות שנוצרו עקב פירוקה הושפעו רבות מ[[תרבות יוון העתיקה]] ויחד עם התרבויות המקומיות יצרו את ה[[התרבות ההלניסטית]].
 
העילית העירונית במדינות הללו דברה ניב [[קוינה]] של השפה [[יוונית]] שהפכה ל[[לינגואה פרנקה]] (שפה בינלאומית) ואילו התרבות, הדת, האמנות והספרות במדינות השונות הייתה תערובת של התרבות המקומית ו[[התרבות ההלניסטית]]. ערים חדשות רבות נבנו שהחשובה מכולן הייתה [[אלכסנדריה]] שבמצרים התלמיית שנקראה על שמו של אלכסנדר הגדול. בין הממלכות התקיים [[מסחר]] פורה וקשרים אמיצים. פעמים רבות היו בריתות בין כמה ממלכות נגד השלישית ולהפך. קשרי [[נישואים]] רבים התפתחו בין השושלות השונות, דבר שחיזק אף יותר את אחיזת ההלניזם באותם הממלכות.
 
==הצבא ההלניסטי==
[[תמונהקובץ:Macedonian Army Pezetairos.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פלנגיט]] הלניסטי טיפוסי (תבליט על סרקופג של אלכסנדר)]]
 
צבא הלניסטי טיפוסי כלל שני יסודות עיקריים: [[חיל רגלים]] שהתחלק ל[[חיל רגלים קל|קל]], [[חיל רגלים בינוני|בינוני]] ו[[חיל רגלים כבד|כבד]] ו[[פרשים]] שגם הם התחלקו ל[[פרש קל|קלים]] ול[[חיל פרשים כבד|כבדים]]. החיילים גויסו משני מקורות: [[מיליציה]] וגיוסי אד הוק בשעות דחק ומשבר וצבא קבע שמקורו ב[[שכיר חרב|שכירי חרב]] ובחייבי גיוס.
שורה 17:
אופי הצבאות השתנה בהתאם לאזור הגאוגרפי, התנאים ההיסטוריים שקדמו ליצירת הישות ההלניסטית וגורמים אחרים. יחד עם זאת, יש מספר קווי דמיון. בסיס הצבא הורכב בדרך כלל מחיל רגלים כבד שנלחם במערך צפוף של [[פלנקס]]. חיילים אלה היו חמושים ב[[רומח]] ארוך וצוידו בציוד מגן רב. כוחם היה בעיקר בהתקדמות עקבית לעבר האויב ובחוסר יכולתו לפגוע בהם בגלל רומחיהם הארוכים. כדי להגן על אגפי הפלנקס, שהיו חשופים לפגיעה בגלל הקושי של הפלנגיטים להסתובב בתוך המבנה הצפוף צורפו להם רגלים קלים.
 
בתקופה ההלניסטי היווה הפלנקס כ-50% אחוז מכוחות הרגלים בשל צבא השדה ההלניסטי‏‏ההלניסטי{{הערה|1=ראו את פירוט הכוחות ההלניסטים בקרבות גדולים דוגמת [[קרב איפסוס]], [[קרב רפיח]], [[קרב מגנסיה]] ואחרים}}, לעומת צבאות יווניים קלאסים שבהם למרכיב הפלנקס היה משקל גדול בהרבה. סוגים חדשים של חיל רגלים, במיוחד חיל רגלים קל ובינוני המורכב מ[[פלטסט]]ים ו[[שכיר חרב|משכירי חרב]] ייעודיים, הגדילו בצורה ניכרת את גמישות הצבאות ההלניסטיים.
 
החידושים שהתחיל בהם עוד פיליפוס הגדול, אך הגיעו למיצוי מלא בתקופה ההלניסטית, היו שילוב סוגי פרשים שונים, מרכבות ו[[פיל מלחמה|פילים]]. הפילים הוצבו בדרך כלל באגפים או בחזית המערך. לעתים נדירות שילבו את הפילים בין גושי הפלנקס. יעילותם של הפילים הייתה גבוהה במיוחד, כשניצבו מול אויב שלא הכיר אותם או נגד פרשים. שימוש נוסף בפילים שהיה נפוץ יותר היה בהגנה. הפילים הוצבו בנקודות אסטרטגיות בשדה הקרב כדי למנוע הסתערות, בעיקר של פרשים, כי הסוסים נרתעו ממראה הפילים ומריחם.
שורה 30:
המלחמות היו לרוב מוגבלות בהיקפן, ונוהלו בדרך כלל עד להכרעה טקטית, ללא שאיפה להשמיד לחלוטין את האויב. שיטת ה[[אדמה חרוכה|אדמה החרוכה]] גם כן לא הייתה מקובלת, ומטרת המלחמה הייתה בדרך כלל השגת שלל ויוקרה מדינית, ולא דתית או אידאולוגית. יחד עם זאת, ידועים מספר מעשי טבח, שבהם נרצחו עשרות אלפי אנשים.
 
חלק נכבד מה[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיה]] הוקדש לכיבוש מקומות מבוצרים ושמירה עליהם. [[מבצר|מבצרים]]ים וביצורים אחרים הוקמו במקומות אסטרטגיים , ושוכן בהם חיל מצב מתאים עם אספקה גדולה, שהייתה יכולה להספיק לזמן ארוך. לצורך כך הוקמו מושבות חיילים הידועות בשם [[קאטויקיה]], שהיו יכולים לעזור בהגנה על המבצר, או לתגבר את חיל המצב בפשיטות מחוץ לחומות.
 
==הטקטיקה==
[[תמונהקובץ:Macedonian Phalanx.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פלנקס - המערך הטיפוסי של חיל רגלים כבד בתקופה ההלניסטית]]
 
בקרב עצמו הוצב בדרך כלל הפלנקס במרכז המערך. מימינו ומשמאלו כוחות קלים ופרשים, מלפניו כוחות קלים נוספים החמושים בכלי הטלה שונים. מטרת האחרונים הייתה לאפשר את התפרסות הצבא ולשבש את פריסת הצבא היריב. לעתים, במיוחד אם הפלנקס הייתה גדולה מאוד, הוכנסו פרשים או רגלים קלים בין גושי הפלנקס.
שורה 53:
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*{{מערכות|[[אלעזר גלילי]]|קוים למערכות ישראל בתקופת הבית השני|6/110816|9, נובמבר 1941}}
 
שורה 59 ⟵ 60:
 
{{טקטיקה ואסטרטגיה|
|תמונה=[[תמונהקובץ:433px-AlexanderTheGreat_Bust.jpeg||250px|[[אלכסנדר הגדול]] - האסטרטג היווני הבכיר בתקופה ההלניסטית]]
}}