לוחמה בתקופה ההלניסטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמא של גולן (שיחה | תרומות) מ ←אסטרטגיה: קישורים פנימיים, תיקון קישור |
ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 1:
[[
'''לוחמה בתקופה ההלניסטית''' היא היורשת הטבעית של [[לוחמה יוונית בעת העתיקה]]. בתקופה ההלניסטית הגיעה הטמעת החילות החדשים שהחל בה עוד [[פיליפוס השני]] והמשך בנו, [[אלכסנדר הגדול]] לשיאה. נוצרו חילות חדשים, מבנים טקטיים שהיו קשיחים, פחות או יותר, בתקופה הקלאסית התגוונו מאוד והמשיכו את המסורת של אלכסנדר הגדול.
==רקע היסטורי==
{{הפניה לערך מורחב|התקופה ההלניסטית}}
התקופה
כיבושיו של אלכסנדר הגדול שכללו את ה[[פוליס|פולייס]] היווניים, שטחי [[האימפריה הפרסית]] וחלקים מ[[הודו]] במזרח, יצרו [[אימפריה]] רחבת ידיים. הממלכות שנוצרו עקב פירוקה הושפעו רבות מ[[תרבות יוון העתיקה]] ויחד עם התרבויות המקומיות יצרו את ה[[התרבות ההלניסטית]].
העילית העירונית במדינות הללו דברה ניב [[קוינה]] של השפה [[יוונית]] שהפכה ל[[לינגואה פרנקה]] (שפה בינלאומית) ואילו התרבות, הדת, האמנות והספרות
==הצבא ההלניסטי==
[[
צבא הלניסטי טיפוסי כלל שני יסודות עיקריים: [[חיל רגלים]] שהתחלק ל[[חיל רגלים קל|קל]], [[חיל רגלים בינוני|בינוני]] ו[[חיל רגלים כבד|כבד]] ו[[פרשים]] שגם הם התחלקו ל[[פרש קל|קלים]] ול[[חיל פרשים כבד|כבדים]]. החיילים גויסו משני מקורות: [[מיליציה]] וגיוסי אד הוק בשעות דחק ומשבר וצבא קבע שמקורו ב[[שכיר חרב|שכירי חרב]] ובחייבי גיוס.
שורה 17:
אופי הצבאות השתנה בהתאם לאזור הגאוגרפי, התנאים ההיסטוריים שקדמו ליצירת הישות ההלניסטית וגורמים אחרים. יחד עם זאת, יש מספר קווי דמיון. בסיס הצבא הורכב בדרך כלל מחיל רגלים כבד שנלחם במערך צפוף של [[פלנקס]]. חיילים אלה היו חמושים ב[[רומח]] ארוך וצוידו בציוד מגן רב. כוחם היה בעיקר בהתקדמות עקבית לעבר האויב ובחוסר יכולתו לפגוע בהם בגלל רומחיהם הארוכים. כדי להגן על אגפי הפלנקס, שהיו חשופים לפגיעה בגלל הקושי של הפלנגיטים להסתובב בתוך המבנה הצפוף צורפו להם רגלים קלים.
בתקופה ההלניסטי היווה הפלנקס כ-50% אחוז מכוחות הרגלים בשל צבא השדה
החידושים שהתחיל בהם עוד פיליפוס הגדול, אך הגיעו למיצוי מלא בתקופה ההלניסטית, היו שילוב סוגי פרשים שונים, מרכבות ו[[פיל מלחמה|פילים]]. הפילים הוצבו בדרך כלל באגפים או בחזית המערך. לעתים נדירות שילבו את הפילים בין גושי הפלנקס. יעילותם של הפילים הייתה גבוהה במיוחד, כשניצבו מול אויב שלא הכיר אותם או נגד פרשים. שימוש נוסף בפילים שהיה נפוץ יותר היה בהגנה. הפילים הוצבו בנקודות אסטרטגיות בשדה הקרב כדי למנוע הסתערות, בעיקר של פרשים, כי הסוסים נרתעו ממראה הפילים ומריחם.
שורה 30:
המלחמות היו לרוב מוגבלות בהיקפן, ונוהלו בדרך כלל עד להכרעה טקטית, ללא שאיפה להשמיד לחלוטין את האויב. שיטת ה[[אדמה חרוכה|אדמה החרוכה]] גם כן לא הייתה מקובלת, ומטרת המלחמה הייתה בדרך כלל השגת שלל ויוקרה מדינית, ולא דתית או אידאולוגית. יחד עם זאת, ידועים מספר מעשי טבח, שבהם נרצחו עשרות אלפי אנשים.
חלק נכבד מה[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיה]] הוקדש לכיבוש מקומות מבוצרים ושמירה עליהם. [[מבצר
==הטקטיקה==
[[
בקרב עצמו הוצב בדרך כלל הפלנקס במרכז המערך. מימינו ומשמאלו כוחות קלים ופרשים, מלפניו כוחות קלים נוספים החמושים בכלי הטלה שונים. מטרת האחרונים הייתה לאפשר את התפרסות הצבא ולשבש את פריסת הצבא היריב. לעתים, במיוחד אם הפלנקס הייתה גדולה מאוד, הוכנסו פרשים או רגלים קלים בין גושי הפלנקס.
שורה 53:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*{{מערכות|[[אלעזר גלילי]]|קוים למערכות ישראל בתקופת הבית השני|6/110816|9, נובמבר 1941}}
שורה 59 ⟵ 60:
{{טקטיקה ואסטרטגיה|
|תמונה=[[
}}
|